אינג'רה זה למתחילים

מאחורה בקטן - יצחק

מסעדת טנאת - האתיופית הטבעונית הראשונה 

ממש לא מה שחשבתם על אוכל אתיופי

ידידה טבעונית קפצה לבקר. אחרי שעה בא הרעב. 
לא איזור מרובה מסעדות האיזור שאני גר בו- נוה שאנן. יש את התענוגות, שהם באמת תענוגות, שום ציניות, שבתחנה המרכזית, אבל הידידה, מלבד היותה טבעונית, היא גם בחורה ובכל זאת היה ערב, זמן שנשים לא אוהבות להסתובב באיזור ההוא, גם אם  מסתובב איתן בחור חסון, או אני.  

אז הצעתי שנקפוץ לטנאת, המסעדה שנמצאת שני מטר בצעידה קלה ממני. איך את עם אוכל אתיופי? שאלתי. היא נרתעה (כמו רבים לפניה). אנשים חוששים מאוכל אתיופי,  מהטעם החמוץ עד מאוד של האינג'רה שטעמו פעם בכניסה חד פעמית למסעדה אתיופית פחות טובה בעיר או באיזה ביקור אצל קרוב אתיופי. אבל ליצחק מטנאת יש הרבה יותר מאינג'רה, שגם היא טעימה. 

הגברת בלית ברירה, וכי היא הרפתקנית, הסכימה ואנחנו צעדנו לכיוון המקום. 

לחם דחוס, מטוגן קלות וספוג בחמאה עם תיבול של שום וג'ינג'ר...

כן כן...למטבח האתיופי יש מה להציע, תתפלאו.

 קיטה פתפת. אום נום נום.

מאת הטבעוני

המסעדה עצמה קטנה וחמודה וטבעונית, שזה יתרון גדול לטבעונים- שום חשש שאיזו פיסת בשר תמצא עצמה לתבשיל הירקות שלי. ארז הבעלים, עצמו טבעוני ואתיופי, כך שלבשל טבעוני טבוע לו בדם. התפריט כתוב בגיר על הלוח והוא כולל כמה מטעמים שמבהירים שלמטבח האתיופי יש מה להציע.

הנה למשל קיטה פְתפְת- לחם מקמח טף, סוג של דגן אפריקאי שמהווה מרכיב בסיסי במטבח האתיופי, או מקמח רגיל, לפי בחירת הלקוח. אנחנו הלכנו על טף. באתיופיה התנהג כאתיופני. הלחם נעשה במקום מבלילה של קמח ומים, ללא תפיחה ולכן הוא דחוס מאוד. על מחבת לוהטת יצחק מטגן את הלחם כמה דקות מכל צד, חותך אותו לקוביות ומעל שופך חמאה טבעונית מחמניות בתיבול ג'ינג'ר ושום. לכל התענוג הזה הוא מוסיף רוטב של עגבניות שבושלו עם בצל.  
אם תרשו לי לצטט רגע גיבור משחק טלפון מפורסם- "אום נום נום"... וואו כה טעים. החמאה נותנת ללחם הכבד עסיסיות, העגבניות רטיבות וטעמי המתוק משתלבים עם חריפות ופיקנטיות. אום נום נום.
25 שקלים לאחת המנות הטעימות בעיר.

ב25 שקלים יש גם פול אתיופי מתובל עם ברברה- תערובת תבלינים אתיופית שמכינה אמא של יצחק וכוללת הל, פלפל שחור, ציפורן ועוד כל טוב ריחני. הפול עצמו מקולף כך שגם אין אחריו את הבעיה שנובעת מאכילת פול בדרך כלל. זו ששולחת בעלים לישון בסלון, אם בגללם ואם בגלל האישה שלא רוצה שידעו שהיא אדם נורמטיבי המפליץ ככל אדם.

אבל מנת הדגל היא כמובן האינג'רה , שפה נקראת אינג'רה ביינתו .למי שלא מכיר בכלל, אינג'רה זה כמו לחוח, למשל, רק חמוץ יותר. פה היא חמוצה פחות מהמוכרות, למקרה שטעמתם כאלו בעבר. איציק משאיר את הבלילה פחות זמן לתסוס וכך האינג'רה עדיין חמוצה אך קלה יותר לחך. התבשילים המגיעים איתה הם עדשים, ירקות, שירו (סוג של חומוס אתיופי) עלי סלק וסלט חי. כל התבשילים מוגשים על האינג'רה ופשוט בוצעים, מגלגלים ואוכלים. בניגוד למוכר ממסעדות אתיופיות אחרות, פה לא לכל התבשילים יש אותו טעם. הירקות עדינים יותר, השירו מתובל באתיופית וכך גם העדשים והסלט טעים כסלט. את הכל יצחק מכין במקום אז לא כל יום הוא אותו דבר. אני אישית מעדיף את הימים שיוצא לו מעט חריף יותר , אבל אם יוצא לו אשכנזי לטעמכם, זרקו מילה והוא יחריף.

אינג'רה ביינתו. מותאמת לחך המקומי

חוץ מזה יש גם אינג'רה אינגודיי טיבס עם תבשיל פטריות חורש, עגבניות, בצל ופטרוזיליה. מסתבר שבאתיופיה פטריות לא נחשבות יוקריות כמו פה. ובכל זאת, עד טנאת לא נתקלתי בהן בארוחות אתיופיות. יצחק מכין התבשיל במקום ונראה ששאר הלקוחות רוו ממנו נחת, אבל אני כבר הייתי חנוק. אינג'רה אחת, באופן מפתיע לעיניי הגדולות שקיוו שאפשר לקבל עוד אינג'רה אם מבקשים, משביעה לחלוטין.ואפשר, אגב.

את העסק שטפנו עם מיץ סלק, תפוח וגזר (15 שקלים). אני הייתי סקפטי לגבי הסלק אבל איציק שיכנע ביכולות הבריאות שלו, כמו שהוא משכנע לגבי הבריאות של כל מה שיש לו, שזה נחמד, אבל לא הבריאות היא שהדאיגה אותי, סקפטי שכמוני, שלוק ראשון ונתפסתי. יצחק מוסיף ג'ינג'ר ועניינים כך שהטעם מצוין, מרענן ומספק אנרגיה מהותית. חוץ מזה חלקנו גם בירה אתיופית, באותו ערב זו הייתה "בדלה". בירה כבדה ומתוקה מעט. טעימה, אבל לא בדיוק הדבר לשתות בקיץ חם.

הידידה יצאה מרוצה למכביר, ואני הודעתי ליצחק שאת הכתבה הראשונה שלי בשמנמנים אקדיש לו. והנה.

לא אוכלים כבשים, אבל עושים להן כבוד

טנאת, צ'לנוב 27 תל אביב 054-7499538

שעות פעילות: 
א'-ה': 10:00-24:00 ו': 10:00- שעה לפני כניסת השבת מוצ"ש: שעה אחרי צאת השבת-24:00