29 מאי 2013

ימים יפים


רשת האספרסו בר מרימה תפריט טבעוני!

מאת: אסי גל

תכירו - זה קארל לואיס. גבר אחר שהיה טבעוני לפני שזה היה מגניב.

זוהי תקופת הזוהר של הטבעונים! כן כן, אלו ימים טובים לטבעונים ולטבעונים ברוחם. עוד ועוד אנשים הופכים לטבעונים גם בלי לראות את גארי יורופסקי בסנדלי טבע ,ובמקביל עוד ועוד מקומות מכניסים מנות טבעוניות לתפריט שלהם. אולי בשלב מסויים זה ייעצר, ויתברר שזה אכן היה טרנד, אבל לאלו מאיתנו שהיו תמיד בכיוון ותמיד נאלצו לשבת על פסטה ברוטב עגבניות גם במסעדות שף הכי נחשבות, זו תקופת זוהר. לא עוד נשב מאחורה במקום של האוטובוס. מהיום אנו יושבים באמצע, איפה שאין ריח לא נעים. הנה, אפילו יש גבר שכותב על טבעונות, והוא אפילו לא לובש סנדלים מכוערים.

רשת האספרסו בר מרימה תפריט טבעוני!

לפני כחודש גם רשת האספרסו בר החליטה לשלב אותנו בחבריה ויצאה בתפריט טבעוני. בניגוד למקומות רבים שמוציאים תפריט טבעוני שפשוט דוגם את המנות שלא כללו בשר עוד מלפני כן וכך אנו מקבלים תפריט שהמנה הטבעונית המרגשת ביותר בו היא סלט, באספרסו בר הכניסו מנות שמהוות מנה עיקרית ללא עוררין- מנות עם סייטן, גבינות סויה, וארוחות בוקר מפריטטת חומוס ושקשוקה טופו. והכל בתפריט שכולו טבעוני, לא אחד מאלו שצריך לחפש את הסימון V ליד מנה כדי לדעת אם היא טבעונית. והכי חשוב- טעים, משביע, כל מה שנדרש מארוחה בבית קפה.את התפריט הרכיב שף הרשת יחד עם הנטורופטית דפנה ריכטר מה שאומר שהוא אשכרה מלא במה שצריך בארוחה.

תבשיל חיטה וחמוציות- צילום כפיר חרבי. תזונה: דפנה ריכטר. 
מהשב"כ: אבי דיכטר
אני יושב עם ידידה אוכלת כל לארוחת צהריים בסניף דיזנגוף פינת בו גוריון. בסיכומם של חיים, אני חושב שכמעט כולנו נגלה שאכלנו יותר ארוחות בבתי קפה מאשר במסעדה. האוירה הלא מחייבת ומגוון המנות הופכים את בית הקפה למקום מפגש יעיל גם כשרוצים לאכול. אנחנו יושבים בחוץ א-לה פריז ומולנו אוטובוסים רבים א-לה תחנה מרכזית רמלה. פינה חמודה, באסה עם כמות האוטובוסים מול הפנים. הציליה עושה צל נדרש יש רוח נעימה,ברקע ג'אז גרובי ופתאום רעיון הקיץ לא נראה כמו הדבר הכי גיהנומי בעולם.מזמינים.למנה ראשונה הולכים על קרפצ'יו סלק המוגש עם פרוסות אגס ותפוח,אגוזי מלך וחמוציות (24 שקלים). סוף סוף משהו חדש למנה המוכרת של סלק שבדרך כלל מקסימום מתחבר עם איזו גבינה ובכך הורס לטבעונים את התענוג. פה התפוח והאגס נותנים חמוציות וקראנצ'ינס שמשתלבים יופי עם המתיקות של הסלק,הפרוס ומוחמץ במידה מצויינת, רק מעט מומלח מדי. אני עושה לאפות של סלק ותפוחים. לא מאוד גברי בסך הכל, אבל מרענן בהחלט.


לעיקריות הבשרנית לוקחת פסטה ברוטב אלי אוליו עם זיתים שחורים ועגבניות שרי (42 שקלים) כל הסייטן מפחיד אותה ולכן היא מוותרת על פסטה ברוטב ראגו עם סייטן וירקות שורש (48 שקלים). הפסטה שלקחה טעימה ויעילה. העגבניות מתוקות ואפלו הזיתים מתוקים מדי. הכל לא מוצף מדי בשמן ובסך הכל מנה טעימה ונעימה. המנה שלי- מוסקה מחציל, תפוחי אדמה סייטן ומצרלה סויה(52 שקלים) כבר ממש מרגשת. זה תמיד תענוג להגיע למקום ולאכול מנה מעניינת וזאת לגמרי נכנסת לקטגוריה. הכל עשוי בדיוק רב, הטעמים משתלבים מצויין , הסויה נותנת מותכות גבינתית ואפילו הבשרנית לוקחת ביסים ומהללת. אחלה, אחלה מנה.

מוסקה טבעונית.(צילום:כפיר חרבי) סוף סוף לא פסטה
לקינוח אנחנו הולכים על בצק פילו עם תפוחי עץ ושקדים. שום חמאה, שום שמנת. רק פילו,תפוחים ושקדים וזה מצויין. אולי, ויסלחו לי שמני הפטיסרי, יותר טוב כקינוח מעוגת תפוחים. הרבה פחות כבד ועדיין טעים טעים. ובערך בעשרה שקלים זול יותר מכל עוגה. רק 25 שקלים.

מעבירים שעתיים, מדברים על כל מיני דברים כפי שגברים עושים רק כשהם פוגשים נשים, נשיקה על הלחי וביי. הבטן מלאה ולא כבדה,אפשר להמשיך את היום. אני מסתכל על מה שכתבתי ורואה שימוש ניכר במילים מרגשת ונעימה. לעזאזל. אני צריך לחטוב עצים או משהו. לא שאיכפת לי. עוד עשר שנים יהיה גם נשיא טבעוני, ואז כבר אף אחד לא יוכל להגיד לנו כלום.


26 מאי 2013

איטלקיה בחוף הילטון

איל פלקוניירה. לא כל הלימונים חמוצים.


נו טוב, לא בחוף הילטון, במלון. קרוב מספיק?
התמונה המרהיבה הזו שאתם רואים כאן למעלה צולמה בטוסקנה. למבנה המטריף הזה שאתם רואים כאן קוראים "בית הלימון" והוא חלק מה"פלקוניירה", אחוזה טוסקנית מרהיבה. אתם בטח שואלים את עצמכם למה החלטתי לבלבל לכם את המוח על אחוזות בטוסקנה... אז זהו שיש סיבה טובה לכך, וללימונים אין שום קשר לעניין!

בית הלימון המדובר, הוא מקום משכנה של איל פלקוניירה, מסעדה טוסקנית מופלאה בעלת כוכב מישלן והאכסנייה של השפית המופלאה סילביה בראקי. כוכבי מישלן אינם מחולקים כך סתם כידוע, ולכן, ברור לכל שלא הייתי מעזה להחמיץ סעודה מהסרטים בה יככבו מיטב המנות של בראקי לצד מיטב היינות של יקב רמת הגולן.

השפית בראקי הגיעה לתל אביב לחודש ימים, לבשל לנו את מיטב המנות מהמטבח הטוסקני כחלק מחודש ארוחות גורמה במלון הילטון ת"א. יקב רמת הגולן ניכס לעצמו כבר לפני שנים את החיבור האולטימטיבי בין יין משובח לאוכל ובישול עילי בהפקת אירוע ה"וינטג'" המסורתי. לכן לא הופתעתי כלל שהיקב הישראלי שמיהר להתחבר להזדמנות האיטלקית הנדירה הזו הוא יקב רמת הגולן.

התפריט הוגש לנו מראש, כמו גם רשימת היינות המופלאה שתלווה אותו. לא נשאר לנו אלא להמתין בסבלנות ולטעום מחלקת האלוהים הקטנה הזו לכשתוגש לנו. מבטיחה לכם שעד סוף השבוע תשמעו ממני רשמים ובעיקר, איך יין ישראלי מצוין מתחבר נפלא עם אוכל איטלקי נהדר. שידוך מעניין ללא צל של ספק!



מה אכלנו ומה שתינו? אל תחמיצו את הפוסט הבא - רמת הגולן בטוסקנה!!!

21 מאי 2013

רושפלד מפנק? מפנק מפנק!

בראנץ בטאפאס אחד העם
מאת הזללנית

אם תכנסו היום לחוות הדעת על טאפאס אחד העם רוב הסיכויים שתקבלו מטר של גידופים על המחיר מול המנות.  ואני לא פה כדי להתווכח עם זה. אין מה לומר שהמקום מיועד לקהל מסויים, קהל שלא בא מורעב ובמטרה לשבוע אלא קהל שבא להנות מדרינק עם נישנוש איכותי בצד. 
אבל מתברר שרושפלד יודע גם לפנק ובצעד מאד מפתיע הוא מיישם כרגע בטאפאס בר אחד העם את אחד הבראנצ'ים היותר טובים בעיר.
אז מה, לא נפרגן?

שלוש שעות עם פיסת נקניק ביד.

משאין סטרייטים הולמים בסביבה, הגעתי לטאפאס אחד העם, רעבה ומצויידת בעומר - החבר הגיי החתיך שלי (שקיבל כמובן יותר מבטים ממני) במטרה לבדוק את השמועות על הבראנץ החדש, וזה אחרי שכבר טעמתי את הבראנץ רווי הכולסטרול הנפלא של יבנה מונטיפיורי (ראו למטה הערות).
איך שהנחלנו את ישבננו החטובים (של עומר יותר) מייד,  כמו אלכוהוליסטים לא אנונימיים ושניה אחרי שהונח לפנינו התפריט של הבראנץ הצבענו על הדרינק שנכתב כאופציה מול הסאן פלגרנו.
ובכלל לא מובן לי איפה ההחלטה . סודה מול אלכוהול?!! באמת?!!
ורק אחרי ששתי סנגריות לבנות הונחו לפנינו, אותן שלקנו בקולות רמים, יכולנו להתפנות למה שקורה סביבנו בעוד האלכוהול מתחיל לחלחל לו באיטיות.
נתחיל בשירות – מושלם. ברצינות. אולי זו השעה, אולי זו השבת אבל כולם היו ככ נינוחים. אבל קיבלנו שירות רגוע של שבת ולא שירות מוקפד של ערב. הברמנית ענתה לנו על כל שאלה מעצבנת ותאמינו לי ששאלנו, מילאה את כל משאלות ליבנו במסגרת הבראנץ ואפילו פינקה בקטנות כטוב ליבה.
חמש דקות מרגע קבלת הדרינק קיבלנו פלטת עץ מלאה בכל טוב: מגוון נקניקים מבקר נמוך, כ- 4 ממרחים שונים (במקרה שלנו גבינות, סלט ביתים משובח וסלט חצילי מעושן) , קערת סלט שוק טרי, חתוך גס, הרבה לימון, חתיכות גסות של גבינת טולום, זיתים מתובלים וחשוב מכל, ערימה של לחם טרי  כזה שברור היה עוד לפני הביס הראשון , שצריך לבקש מנה שניה. 

תנו לי עוד! קחי עוד!!

וכאן היופי של הבראנץ! הכל אפשר למלא שוב ושוב. בחיי, שאלתי אותה פעמיים לפחות אם זה אמיתי, בכל זאת אנחנו מדברים על טאפאס אחד העם...החל מאותו רגע ובמשך כל 3 השעות ששהינו שם, בין סנגרייה לסנגרייה, תמיד הייתה לי חתיכת לחם ופרוסת נקניק ביד או בפה. עינוג אמיתי. 
אבל חכו האוכל לא נגמר! חוץ מזה מקבלים תבשיל לבחירה כגון שקשוקה ספרדית; ביצת עין על פולנטה עם פטריות; תבשיל ביצים, פלפלים ובייקון, תרד וביצים, פאטאטס עם בייקון וביצת עין , וגם שתיה חמה והכל במחיר של 78 שקלים לאדם.. אולי לשניה זה נשמע יקר אבל תחשבו לרגע שארוחת בוקר תל אביבית עולה כ- 50 שקלים ולפעמים יותר וכמעט תמיד היא משעממת כל כך שבכלל אין מה להשוות. פה קיבלנו ארוחה צבעונית מלאת כל טוב, כולל אלכוהול וקפה, כולל טריות מיידית. שווה כל שקל מבחינתי.

הבראנץ' הספרדי הוא   בשישי ובשבת בשעות ב-11:00-16:00.
טאפאס אחד העם. רחוב אחד העם 27, תל אביב. 03-5666966.

וכמה מילים על יבנה מונטיפיורי

אני מחבבת מאד את המרפסת של יבנה מונטיפיורי. בעיקר בשבת. האווירה רטרואית,,רגועה מעוצבת משהו של צומת הרחובות האלו מרגיעה אותי מאד.
מה בתפריט? יבנה מונטיפיורי לא באים להמציא כלום מחדש אלא לספק סחורה טובה. ישנה ארוחת בוקר קלאסית שתכלול את הסטנדרט ועל כן אני הייתי מוותרת כי המחיר פה הוא 57 שקל.אמנ ם הלחמים והממרחים מצויינים אבל עדיין זו ארוחת בוקר רגילה.
אבל גזרת הכריכים מספקת ארוחה רווית כולסטרול נוזלי וצינתור צמוד.
אחח.. כריכים  בחלה של שבת פריכה כזו עם נקניק, סלמון או סטייק סינטה פרוס (55-66 שקלים). או ספיישלים עם  ביצי בנדיקט,קרוק נקניקשקשוקה טורקית  (45-65 שקלים) . חלק מהמנות מוגשות עם סלט, מיץ טבעי ומשקה חם אבל שימו לב לבדוק אחרת ארוחת הבוקר גדלה תקציבית.
הפינוק צהריים שלנו כלל קרור מאדאם שבנוי מ3 פרוסות חלה גדודות בגאודה ברמת העבירה על החוק ועל הכל ביצת עין נוזלית. פשוט אכזרי.
המנה שהפתיעה אותי יותר היתה הכריך סינטה (66 שקלים). שתי פרוסות דשנות האחת עם סלט ביצים טרי וגס שטעמן של הביצים מורגש בו ולא המיונז. והפרוסה השניה גדושה בנתחי סטייק קצוץ ליד ירקות טרים וחמוצים. החיבור הזה של שניהם ביחד יצר כריך אולטימטבי של "סטייק אנד אגסכזה שגורם לך לעצור לכמה שניות בזמן הלעיסה כדי לספוג את כל הטעמים ולא לפספס כלום. כריך מצויין!!!!, ככ חבל שזה לא כלל גם שתיה כי הכריך עצמו הוא לא זול בגלל הבשר ותוספת השתיה שלנו הקפיצה את הארוחה הזו למעל 75 שקלים. לא זול לסנדוויץ בשר ומיץ תפוזים.
 השירות מעולה, החוויה מרגיעה וטעימה אבל בהחלט סולידית. ופשוט כיף שם.
שישי: 9:00-14:00 / שבת 10:00-13:00
מונטיפיורי 31 תל אביב

11 מאי 2013

כשלנגב חומוס זה לא מובן מאליו

מאת הלוחשת לקמחים

הקדמה קטנה ברשותכם...

אם  יש משהו קשה יותר מלגלות שיש לך צליאק ולא תוכל לעולם לדחוף את היד  לתוך חלה ולאכול אותה מהאמצע, לשבת על צלחת עוגיות בקפה השכונתי, או שלוש סופגניות של רולדין בחנוכה, הוא לגלות שיש  לך צליאק בגיל יחסית מאוחר, אחרי שכבר נחשפת לכל הטוב שעולם הג'אנק הקולינרי מציע. ולא שלא סבלתי קודם לכן, סבלתי. אני מושכת את האלרגיה (מחלה זה נשמע רע) הזו מגיל 16 בערך. אבחונים לא נכונים, התעלפויות, קריסת מערכות, כבד, לבלב, שחרור מהצבא בטענה מוטעית של אנורקסיה, אינפוזיות והשד יודע מה, הביאו לכך שרק בגיל המופלג 30 אוציא לחלוטין את הרעל (עבורי זה רעל) הנקרא גלוטן מהתפריט באופן סופי.
נכון, אולי לא ראו עליי.. אבל הייתי מכורה לבורקסים, לבצקי עלים, לפיצות נוטפות גבינה (הצליאק שלי גם פתח לי קצת רגישות למוצרי חלב), ללחמים בפאריז, לריח הזה של הקרואסון הטרי בבית קפה.
מאז שהחלה  תקופת הצנע נטולת הגלוטן אני מקדישה את חיי כדי למצוא תחליפים הולמים. יש המון תחליפים, אני מניחה שמושקעת בהם מחשבה עמוקה...אבל כמי שטעמה את הפרי האסור האמיתי, אני מזהה בקלות טעמי לוואי. 
והנה טיפ קטן לכל בעלי המסעדות: כשאתם משקיעים בלחם נטול גלוטן, תעשו טובה ותטעמו אותו בעצמכם. ישנם תחליפים רבים בעלי מרקם סופגנייתי, מתוק ותירסי, שמוציא את כל ההנאה מלחם. מנגד, אם אתם באמת רוצים לשמח צליאקים,  אולי תאפו לחם לבד?.
חלום  חיי הקולינרי כרגע הוא לקום בבוקר ולאכול טוסט בטעם של טוסט אמיתי בבית קפה, לקנות פיצה דקה דקה במחיר סביר ככה סתם ברחוב, לנגב חומוס אצל אבו משהו עם פיתה לא צמיגית, ולאכול את הבייגלה עם הזעתר בים. 
דברים שנראים ככ מובן מאליהם אה?...
אז אני פה כדי לספר לכם על המקומות שאפשר להנות בהם גם ללא גלוטן, עם פיתה נורמלית, פסטה אמיתית ופיצה קריספית כמעט כמו לכולם.

חומוס מאדאמס 

סוף סוף מנגבת חומוס כמו כולם (כמעט..)
צולם ביום חול ולפני ניגוב בפיתה ללא גלוטן
כן  חברים שלי, אתם לא מצליחים לתאר לעצמכם כמה כייף לנגב חומוס. אני יודעת, אתם בטח יושבים בבית ולא מבינים על מה המהומה...חלקכם (כמו אמא שלי למשל) יכולים אפילו לומר: אז תאכלי חומוס עם מזלג, עם צ'יפס או עם ביצה! מדוע דווקא לחם את חייבת?.
אז זהו, שאני לא הייתי חסידה כל כך גדולה של חומוס, עד שנלקחה ממני היכולת לנגב עם פיתה לוהטת צלחת של גרגרים עם פול וטחינה מלמעלה. 
אז חיפשתי וחיפשתי וככל שעברו השנים לאט לאט נכנסה התודעה של לחמים נטולי גלוטן  והנה אני מוצאת לי מקומות שממ שמכניסים את זה כחלק מהתפריט הקבוע!
מאדאמס, החומוסיה החדשה בשכונה שנמצאת בשינקין על פינת רחוב יצחק נפחא ושינקין היתה לרגע סוג של הבטחה עבורי. קודם כל, אני חייבת להוריד בפניהם את הכובע ולו רק על המחשבה להכניס פיתות ללא גלוטן לחומוסיה. רק בזכות העובדה שחשבתם על ציבור שלם שנמנע מטעמים אלו ואחרים מגלוטן, רק על כך מגיע לכם שאפו גדול!.
לגבי  החומוס עצמו, הוא מאד משיחתי ועמוס מידי בטחינה. אני חובבת חומוס גרגירי יותר. החמשוקה - חומוס שקשוקה לא ממש חזקה ואני מודה שהעדפתי את מנת החומוס והפול שהיתה עמוסה ובהחלט סתמה אותי לחלוטין, ללא צורך בפיתה. גם הפלאפלים שמותאמים גם עבורינו המוגבלים היו טעימים מאד.  
בואו נאמר שבשורה התחתונה לא נפלתי מהכסא והזלתי ריר. מדובר כפי שהגדיר חברי הטוב "חומוס לאשכנזים סבבה לגמרי". טעים, עם כל התוספות, אחלה שירות ובאמת לוקיישן מושלם לשבת עם חבר'ה. מצד שני, אם אתם מכנים את עצמכם כדוקטורים לחומוס- אולי זה לא המקום בשבילכם. וגם המחיר מעט יקר - 26 למנת חומוס.. קצת מוגזם.
אבל כגלוטניסטית,, תודה שחשבתם עלינו, תודה על הפיתה (שחוממה פעמיים, כדי שלא תהיה צמיגית), רק על כך ובכלל על השירות הנפלא שלכם מגיע לכם שאפו. כן, אני אחזור לנגב שם.

מדאמס
שנקיןרחוב יצחק נפחא 3, ליד גינת שנקין
שעות פתיחה: א'-ה'- 9:00-21:00, שישי- 9:00-16:00
טלפון: 03-5055344

08 מאי 2013

אינג'רה זה למתחילים

מאחורה בקטן - יצחק
מסעדת טנאת - האתיופית הטבעונית הראשונה 
ממש לא מה שחשבתם על אוכל אתיופי

ידידה טבעונית קפצה לבקר. אחרי שעה בא הרעב. 
לא איזור מרובה מסעדות האיזור שאני גר בו- נוה שאנן. יש את התענוגות, שהם באמת תענוגות, שום ציניות, שבתחנה המרכזית, אבל הידידה, מלבד היותה טבעונית, היא גם בחורה ובכל זאת היה ערב, זמן שנשים לא אוהבות להסתובב באיזור ההוא, גם אם  מסתובב איתן בחור חסון, או אני.  
אז הצעתי שנקפוץ לטנאת, המסעדה שנמצאת שני מטר בצעידה קלה ממני. איך את עם אוכל אתיופי? שאלתי. היא נרתעה (כמו רבים לפניה). אנשים חוששים מאוכל אתיופי,  מהטעם החמוץ עד מאוד של האינג'רה שטעמו פעם בכניסה חד פעמית למסעדה אתיופית פחות טובה בעיר או באיזה ביקור אצל קרוב אתיופי. אבל ליצחק מטנאת יש הרבה יותר מאינג'רה, שגם היא טעימה
הגברת בלית ברירה, וכי היא הרפתקנית, הסכימה ואנחנו צעדנו לכיוון המקום

לחם דחוס, מטוגן קלות וספוג בחמאה עם תיבול של שום וג'ינג'ר...
כן כן...למטבח האתיופי יש מה להציע, תתפלאו.
 קיטה פתפת. אום נום נום.
מאת הטבעוני

המסעדה עצמה קטנה וחמודה וטבעונית, שזה יתרון גדול לטבעונים- שום חשש שאיזו פיסת בשר תמצא עצמה לתבשיל הירקות שלי. ארז הבעלים, עצמו טבעוני ואתיופי, כך שלבשל טבעוני טבוע לו בדם. התפריט כתוב בגיר על הלוח והוא כולל כמה מטעמים שמבהירים שלמטבח האתיופי יש מה להציע.
הנה למשל קיטה פְתפְת- לחם מקמח טף, סוג של דגן אפריקאי שמהווה מרכיב בסיסי במטבח האתיופי, או מקמח רגיל, לפי בחירת הלקוח. אנחנו הלכנו על טף. באתיופיה התנהג כאתיופני. הלחם נעשה במקום מבלילה של קמח ומים, ללא תפיחה ולכן הוא דחוס מאוד. על מחבת לוהטת יצחק מטגן את הלחם כמה דקות מכל צד, חותך אותו לקוביות ומעל שופך חמאה טבעונית מחמניות בתיבול ג'ינג'ר ושום. לכל התענוג הזה הוא מוסיף רוטב של עגבניות שבושלו עם בצל.  
אם תרשו לי לצטט רגע גיבור משחק טלפון מפורסם- "אום נום נום"... וואו כה טעים. החמאה נותנת ללחם הכבד עסיסיות, העגבניות רטיבות וטעמי המתוק משתלבים עם חריפות ופיקנטיות. אום נום נום.
25 שקלים לאחת המנות הטעימות בעיר.

ב25 שקלים יש גם פול אתיופי מתובל עם ברברה- תערובת תבלינים אתיופית שמכינה אמא של יצחק וכוללת הל, פלפל שחור, ציפורן ועוד כל טוב ריחני. הפול עצמו מקולף כך שגם אין אחריו את הבעיה שנובעת מאכילת פול בדרך כלל. זו ששולחת בעלים לישון בסלון, אם בגללם ואם בגלל האישה שלא רוצה שידעו שהיא אדם נורמטיבי המפליץ ככל אדם.
אבל מנת הדגל היא כמובן האינג'רה , שפה נקראת אינג'רה ביינתו .למי שלא מכיר בכלל, אינג'רה זה כמו לחוח, למשל, רק חמוץ יותר. פה היא חמוצה פחות מהמוכרות, למקרה שטעמתם כאלו בעבר. איציק משאיר את הבלילה פחות זמן לתסוס וכך האינג'רה עדיין חמוצה אך קלה יותר לחך. התבשילים המגיעים איתה הם עדשים, ירקות, שירו (סוג של חומוס אתיופי) עלי סלק וסלט חי. כל התבשילים מוגשים על האינג'רה ופשוט בוצעים, מגלגלים ואוכלים. בניגוד למוכר ממסעדות אתיופיות אחרות, פה לא לכל התבשילים יש אותו טעם. הירקות עדינים יותר, השירו מתובל באתיופית וכך גם העדשים והסלט טעים כסלט. את הכל יצחק מכין במקום אז לא כל יום הוא אותו דבר. אני אישית מעדיף את הימים שיוצא לו מעט חריף יותר , אבל אם יוצא לו אשכנזי לטעמכם, זרקו מילה והוא יחריף.
אינג'רה ביינתו. מותאמת לחך המקומי

חוץ מזה יש גם אינג'רה אינגודיי טיבס עם תבשיל פטריות חורש, עגבניות, בצל ופטרוזיליה. מסתבר שבאתיופיה פטריות לא נחשבות יוקריות כמו פה. ובכל זאת, עד טנאת לא נתקלתי בהן בארוחות אתיופיות. יצחק מכין התבשיל במקום ונראה ששאר הלקוחות רוו ממנו נחת, אבל אני כבר הייתי חנוק. אינג'רה אחת, באופן מפתיע לעיניי הגדולות שקיוו שאפשר לקבל עוד אינג'רה אם מבקשים, משביעה לחלוטין.ואפשר, אגב.
את העסק שטפנו עם מיץ סלק, תפוח וגזר (15 שקלים). אני הייתי סקפטי לגבי הסלק אבל איציק שיכנע ביכולות הבריאות שלו, כמו שהוא משכנע לגבי הבריאות של כל מה שיש לו, שזה נחמד, אבל לא הבריאות היא שהדאיגה אותי, סקפטי שכמוני, שלוק ראשון ונתפסתי. יצחק מוסיף ג'ינג'ר ועניינים כך שהטעם מצוין, מרענן ומספק אנרגיה מהותית. חוץ מזה חלקנו גם בירה אתיופית, באותו ערב זו הייתה "בדלה". בירה כבדה ומתוקה מעט. טעימה, אבל לא בדיוק הדבר לשתות בקיץ חם.
הידידה יצאה מרוצה למכביר, ואני הודעתי ליצחק שאת הכתבה הראשונה שלי בשמנמנים אקדיש לו. והנה.


לא אוכלים כבשים, אבל עושים להן כבוד





טנאת, צ'לנוב 27 תל אביב 054-7499538

שעות פעילות: 
א'-ה': 10:00-24:00 ו': 10:00- שעה לפני כניסת השבת מוצ"ש: שעה אחרי צאת השבת-24:00

05 מאי 2013

הגיע זמן הלבן




שבועות מתקרב בצעדי ענק ומביא איתו את עונת פסטיבלי היין. כבר לא קר בערב, אבל חום יולי-אוגוסט עם הלחות הדביקה שלו עדיין לא הגיע. בקיצור, זמן נפלא לצאת בערב, ללגום יינות וליהנות. שבועות מציין את תחילתו של ה"זמן הלבן". אולי בגלל מאכלי החלב והגבינות, אולי כי לובשים לבן בשבועות...  בפתחה של העונה החמה אני מרגישה צורך להחליף את האדומים הכבדים בלבנים קלילים וצוננים.

פסטיבל White, המתקיים זו השנה החמישית, מזמין אתכם לכוס יין עם בריזה נהדרת מן הים. הפסטיבל כולו מחווה ללבנים, לסמוקים ולמבעבעים. אירוע ראוי ביותר כיריית פתיחה לעונה הלבנה. מיטב היקבים והיבואנים ימזגו שם יופי של יינות. את הפסטיבל הזה מארגנים במסירות מרכז "איש הענבים" בשיתוף החברה לפיתוח תיירות בהרצליה ובחסות מגזין יין וגורמה. שווה גיחה מרעננת. מילה שלי. הפסטיבל יתקיים השבוע בימים רביעי וחמישי (8-9 במאי). לפרטים נוספים ורכישה מוקדמת של כרטיסים אתם מוזמנים לבקר באתר הפסטיבל.


אז נכון שהגיע הזמן הלבן, אבל אסור לשכוח שגם יין אדום הוא פרטנר נפלא למאכלי חלב וגבינות. אז לכל מי שעדיין מוקדם לו לבן, שעדיין מתרפק על הלילות הקרירים האחרונים או פשוט מעדיף אדומים, עונת הפסטיבלים מזמנת עוד אירועים מושקעים בהם יימזגו מגוון יינות נפלאים. פסטיבל ביכורי יין וגבינות הותיק, יתקיים לו גם השנה בגן האודיטוריום על הכרמל בחיפה. מקום מקסים, אירוע מקסים ואנשים מקסימים. הפסטיבל מתקיים זו שנה תשיעית בחיפה בניהולו המקצועי של אנדריי סווידאן מ"ספישל ריזרב". במסגרת הפסטיבל בנוסף לדוכני הגבינות והיין של היקבים השונים תתקיימנה גם הרצאות וסדנאות מקצועיות לכל מי שרוצים להעמיק ידע. מניסיוני, יהיה מרתק, אני מבטיחה לכם. הפסטיבל מתקיים בין התאריכים 7-9 למאי. לפרטים נוספים היכנסו לאתר בקישור כאן למעלה.

אם מתחשק לכם דווקא קצת דרומה מהמרכז, קיבוץ זיקים מזמין אתכם
לפסטיבל יין הקיבוצים, הנערך זו השנה השנייה. למעלה מעשרים יקבים גדולים וקטנים ימזגו את מיטב היינות כחלק מחווית שבועות מרנינה.

המבקרים באירוע יזכו לחוויה ייחודית ותרבותית של יינולוגיה, קולינאריה, שירי שבועות ושירי ארץ ישראל. בנוסף יתקיימו מופעי מחול בסימן שבועות, בביצועם של להקות המחול מהמועצות האזורית חוף אשקלון ושער הנגב. מתחם הפסטיבל יקושט באלמנטים אופייניים לחג השבועות ולקיבוץ: טרקטורים, מחרשות, כלים חקלאים שונים, חבילות קש ועוד. חווית שבועות כמו שרק בקיבוץ אפשר לחוות. 
'פסטיבל יין הקיבוצים' מתקיים השנה בסמוך לחג השבועות והאורחים יוכלו ליהנות ממגוון המאכלים המרכיבים את שולחן החג, ביניהם עשרות סוגי גבינות, מאפים, לחמים, פשטידות, עוגות ואפילו דוכן סושי.
במהלך הפסטיבל יוגרלו במתנה מקרר יין יוקרתי לאחסון 28 בקבוקים מתנת חברת 'פולירון' זיקים, וזוג בקבוקי יין מעוטרים בציורי-יד מתנת 'יקב דן', קיבוץ אור-הנר.
הפסטיבל יתקיים ביום חמישי, 9 במאי, בקיבוץ זיקים. כרטיסים בקופות או ברכישה מוקדמת באתר.