10 אוגוסט 2013

להתאהב בסמוראי


ביקור במינאטו - פנינה יפנית קטנטונת בהרצליה

סושי הפך  בשנים האחרונות לפיתה עם שניצל.  כולנו אוכלים סושי אחד לשבועיים לפחות, זה כבר זול, מהיר ולפעמים זה סתם. פה ושם חובבי הסושי האמיתי משקיעים בעצמם ומתפנקים בסושי איכותי ויקר אבל רוב הסביבה שלי מפרקת 2 רולים בג'פניקה או בסושייה וסוגרת את הפינה.

בהרצליה פיתוח בין כל המקומות עמוסי ההייטק וזוללי העיסקיות לבין מתחם מקס ברנר רווי הזועטוטים והאמהות העייפות, ישנה מסעדה בשם "מינאטו", כשרה אמנם, אבל מקדשון לאוכל יפני, סושי ודגים. והיא מדהימה.
הבעלים – השף אקי סאן – יפני אמיתי - וכן, אני מודה שבצורה הכי בנאלית שיש, זה חשוב לי. פתח לעצמו מקום מדוייק, שקט או יותר נכון של שלווה, משהו במקום הזה השרה עלי שלווה. אולי זה המבט החודר של השף שהביט בנתח הדג ובמיומנות בצע ממנו פיסות מושלמות של סשימי, מה שגרם לי לבהות בו בערגה קלה
יש משהו בגבר יפני עם דג ביד וסכים ביד שניה ששולח אותי לכל הסרטים היפנים עם הגברים הסמוראיים הקשוחים האלו.. 
מעניין אם אמא שלי הייתה מסכימה...


טאפאס בר יפנימתברר שכן



איזאקאיה הוא בר בסגנון יפני, המגיש משקאות אלכוהוליים לצד מגוון מנות יפניות קטנות המלוות את השתייה. השם "איזאקאיה" מורכב מהמילה "אי" שמשמעותה "לשבת ומהמילה "סאקאיה" שמשמעותה "חנות לממכר משקאות חריפים".
ככה נפתח התפריט של מינאטו. וזאת כדי שתבינו שפה לא תקבלו מנות ענק אלא מנות לחלוקה. כמו בר ספרדי רק יותר מוקפד.
התפריט די גדול ועשיר ועלול לבלבל ולמרות היות המקום כשר, מצליח השף אקי סאן למצוא כמה דגים שיהפכו את התפריט לצבעוני ומעניין כמו אלבאקור – טונה לבנה, פרידה וכד'.
בחייאת בואו נאכל, נהייתי רעבה שוב.

כל אחד והרעל שלו
נס כד הסאקה
לארוחה הזו הגעתי בטו באב עם אמא טריה. בתחילת הארוחה קירין - בירה יפנית וקנקן סאקה חם והזעטוט הטרי ביקש סימילאק. כל אחד והרעל שלו.
 ותקשיבו.. הכד הזה ליווה אותי לאורך כל הארוחהאין לי מושג איך אבל הוא פשוט לא נגמראולי זה נס רווקות של ט"ו באב או..משהו כזה

פתחנו בצלוחית חמוצים מדהימה של מקלות תפו"א וגזרים במירין ושומשום. והתחלנו לאכול
טונה טטאקי ספיישל, טונה צרובה במחבת מוגשת עם אבוקדו, אספרגוס, בצל סגול ברוטב הדרים, מעוטר ברוטב מיונז וואסבי (65 שקל) הייתה מנה כיפית, עוקצנית בטעמים בעיקר בגלל הרוטב.
פירי קארה יאקי"- קוביות של דג דניס צלויות בתנור עם רוטב מיונז מינאטו (68 שקל), הלוק נראה מוזר בהתחלה אבל באיזשהו שלב תמצאו את עצמכם תרים נואשות אחר דרך לספוג את הרוטב המטורף הזה ומתלבטים האם יש מנת לחם במסעדה יפנית (יש?). מנה מצויינת. נתחי הדג שומרים על עסיסיות בתוך אותו רוטב סמיך ומשובח .
קינוקו איטאמה - תערובת פטריות מוקפצות במחבת ברוטב יפני מיוחד על בסיס סויה, מירין ובצל (38 שקל) מנה חביבה ולא יותר.
ספיישל של נתחי פארידה במעטפת קורנפלור מטוגנים בשמן עמוק שהיו מעט מלוחים בעיני אבל חוסלו ע"י הפרטנר.
קערית גדושה בטרטר המאצ'י (יילו טייל) עם ספייסי מנגו, פתיתי טמפורה ובצל ירוק – מנה מעט לא סטנדרטית לאור הטרטר שאנחנו מכירים. כאן הדג נקצץ דק דק והופך למין עיסה של דג טרי ומשובח שמקבל את הטעמים שלו מהמנגו הספייסי ואת המשחק המרקמי שלו מפתיתי הטמפורה הפריכים.
ורול סושי "מידורי" שכלל טמפורה של תרד, אספרגוס ומיונז (38 שקל).
כמובן, כמו כל מקום אסייאתי, הבעייתיות מגיעה בקינוחים (די כבר עם הטפיוקה!) או במוסיקה. אז לא לקחנו יותר מידי סיכונים וניסינו מנה של פטיפורים חמודה שסגרה פינה.


נס או לא, המקום פשוט נכון. טעים. מדוייק. בלי גרנדיוזיות ובלי רעש. שווה כל ביס. לחובבי איכות בלבד כי זו לא ארוחה של 200 שקל .
מינאטו, המנופים 8, הרצליה פיתוח, 09-7731703.

http://minato.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=16&Itemid=22&lang=he

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה