לפנק לפנק לפנק

לפנק לפנק לפנק

סלביו - ביסטרו חדש בירמיהו

זוכרים את יוטבתה? טוב נו.. אני יכולה להתעלם ממנה אבל היא עדיין שם. בכל מקרה, מי מאיתנו לא חווה את המקום הזה לפחות פעם אחת ? את אותן מנות ענק רוויות קישוטים ורטבים (שנים היו לי סיוטים שהררי אלף האיים רודפים אחרי), את הטוסט העצום או הסלט יווני והשייקים שאז היו אטרקציה. ישראליות בשיאה. מנות ענקיות ועמוסות.
למזלנו (ובאמת למזלנו) קצת השתנו הדברים והיום אנחנו מבינים קצת יותר שלא צריכים להעמיס לנו הרים בצלחת כדי להנות. פשוט צריך את זה בכמות הנכונה ובעיקר באיכות הנכונה ואז ההנאה מושלמת.
מצד שני לא פעם נתקלתי בקמצנות כזו  שממש הייתי צריכה לחטט במנה כדי למצוא את הבשר / הדג.

השף הפלרטטן עם הגדולה
בירמיהו באמצע כל הבאלאגן הקבוע, ליד כל החומוסיות והמקומות שמתחלפים להם בקצב, לא רחוק מ"fu" שגדלה לה בטירוף. פתחו מקום בשם "סלביו". מין ביסטרו גדוש מנות שמקבל השראה מהמטבח הצרפתי אבל גם נותן מנות למטבחים אחרים כמו הדרום אמריקאי. אני רק יכולה לשער שזה  כי הבעלים הוא ארגנטינאי, בכל מקרה, מי שמנהל את המטבח זה הבן רודי.
המקום פתוח חודשיים. חצי מלא ורואים שעדיין לא הכל סגור שם מבחינת הקונספט וזה בסדר לגמרי כי לוקח זמן לסגור פינות אבל דבר אחד יקפוץ לכם לעיניים איך שתתחילו לאכול – הכמות.
קודם כל התפריט ענק. מלא בראשונות ועוד יותר מלא במנות עיקריות בכמת כזו שאתה די הולך לאיבוד כי בא לך לנסות מהכל אבל אתה לא ממש סגור על זה. תפריטי ענק תמיד גרמו לי להיות מאויימת וחשדנית . איך המטבח מתמודד עם ככ הרבה מנות.
לזכותם יאמר שהמלצרית כבר סיננה חצי מהמנות והודיעה שיש תפריט חדש שהוא קטן בהרבה.

מימין: סלט עשבי תיבול, באמצע: צלחת ענק של אספרגוסים ומשמאל הסביצ'ה שהציל את הכל

 הכל מוגש בצלחות ענק. 2 מנות ראשונות ואין לכם מקום בשולחן וחבל כי יש שם כמה ראשונות מצויינות ששווה להזמין. מתברר שהגישה במקום זה "כמה שיותר גדול  יותר טוב" ושאין מצב שיוצאים ממנו רעבים. כל מנה, פשוט כל מנה, מוגשת בצלחות באורך של 35-40 ס"מ!  בעיני זה היה מוגזם, זה גרם לכל מנה להרגיש עמוסה וקיטשית  מכיוון שהיה מלא שטח ריק וכל צלחת קושטה במלא רטבים וכדומה שרק העמיסו.
האוכל התגלה כלא רע בכלל אז בואו נמשיך

 במראה הראשון, לחם הבית,  נראה סתם עוד לחם אבל בביס השני מתגלה כתענוג פחממתי אמיתי של לחם טרי במרקם המושלם שנעשה במקום. הרטבים לצד זה מעט מבוזבזים – שוב טחינה וצלוחית עם רוטב עגבניות חם שלא ממש הבנו למה זה. לצד זה הגיעה מנה מהטובות שאכלתי - סלט עשבי תיבול קצוץ קצוץ מלא בלימון וטעמים עוקצניים עם קצת פיצוחים. מנה מעולה עם תיבול נכון.
ואז הגיעו צלחות הענק...

4 אספרגוסים טעימים שנחו להם ממש בסבבה עם המון מרחב על צלחת ענק מלאה במיני רטבים, פרמז'ן, בלסמי מצומצם. בקיצור מלא מלא דברים שקצת הרסו לנו. כי בתכלס אין מה לגעת באספרגוסים, חליטה נכונה ומעט מלח וזה מושלם. בא לכם רטבים - שימו אותם במינון הנכון או בצד. צלחת הסביצ'ה הענקית לעומת זאת הייתה כמעט וחפה ממיני רטבים והייתה מדהימה! שכבת נתחוני סלמון קצוצים גס, אננס טרי וירקות שורש ירוקים עם תיבול מינמליסטי. מבחינתי שימו את זה בכוס ואני אשתה את זה . יופי של מנה.

פשטות – זו הנוסחא

מימין: עיזרו לנו ילדים למצוא את ההמבורגר ומשמאל ערימה ירקרקה של פיסטוק על סלמון צרוב ושפריצים של יין מצומצם

בין הנסיונות לפלס דרך בין הבירה, לצלחות שלא ישברו, לסלולרי ולארנק, פתחנו כפתור בחזיה וחיכינו לעיקריות. לאט לאט המקום התמלא במיני נשים לבושות הידור וגברים שנראה כאילו הם מכירים את הבעלים ולקח לנו זמן להבין שהשף החמוד משהו עם הלוק הדרום אמריקאי הסקסי משהו הוא הוא הבן של הבעלים. אולי היינו צריכות לחשוד כשהוא חילק שמפניה לכולם והתעניין במה כולם אוכלים. נו שויין
בעיקריות היינו פחות בעננים. פה הצלחת הגדולה והעומס על המנה היה מורגש יותר ושוב חבל. אני חייבת לפרגן שמרגישים שיש שימוש בחומרי גלם טובים אז מבחינתי אין צורך להעמיס עליהם רטבים וקישוטים.
המבורגר פטריות ללא לחמניה היה בעצם קציצת בשר עסיסית ומשובחת  עם ערימה של פירה שמנמנן בצד ועליו פטריות ברוטב. אבל לצערי גם ההמבורגר הגיע עמוס לעייפה בהמון רוטב פטריות בקר חום שהשתלט על טעם הבשר המצויין.
מנת סלמון בחמאת פיסטוק הייתה מעניינת גם כן, לא כולם יאהבו את טעמה של חמאת הפיסטוק כי היא מעט שומנית אבל היא הייתה מאד מעניינת. בהחלט הייתי מוותרת על רוטב היין האדום המתקתק שזולף שם לארוך המנה כאילו זה מילקשייק תות. הסלמון מצויין איך שהוא וגם ככה יש את טעם הפיסטוק ושומניות החמאה. זה לא הולך עם יין שצומצם עם ככ הרבה סוכר בעיקר שבמקרה הזה היה לו טעם ממש תותי.

הקינוח גם הוא היה ענקי אבל מדהים – לחם פודינג ומסקרפונה.  גם פה הרבה קישוטים ודרמה אבל בקינוח זה עובר.

וואו..ככ הרבה פינוקים, בהחלט יוצאים מהמקום בתחושת שובע מטורפת ואולי אפילו מלאות. אני הייתי חולקת מנות כדי לחוות יותר וכדי לא להתפוצץ. לא להעז לוותר על הלחם, סלט עשבי התיבול, הסביצ'ה ו.. בכלל את כל הראשונות.
יש המון פוטנציאל למקום בעיקר בגלל הרצון לתת והחיוך הפלרטטני משהו של השף הצעיר שסולחים לו על הכל. אבל בחייאת.. קצת מינון.
נראה לי שירמיהו יקבל את המקום בברכה
רח' ירמיהו 52, תל אביב
טלפון: 03-6093522