הבחור מחו"ל, הבייקרי והרומן שאבד

זוכרות איך תמיד כשהיינו מטיילים בחול היינו קצת מפנטזות  על איזה רומן עם איזה מקומי , אולי אפילו שירצה שנישאר ושנהיה מהזוגות המגניבים האלו  שעוברים למדינה אחרת בשביל האהבה. כן כן, גם לכם הבחורים זה קורה אז אל תעקמו לי את האף עכשיו.

בזכות עונת החגים הזרה הגעתי למסקנה שלא צריך לנסוע ככ רחוק ושיש פה כמה מקומות עם מחפשי שידוך זרים ואוכל קצת אחר. כמות הזרים שנמצאת בישראל, מגוון התרבויות שקיימות פה והתיירות העולה גרמו לכך שיצוצו פה כל מיני מקומות קולינריים בטעמים אחרים. ואני כבר מזמן לא מדברת על אוכל רוסי, אתיופי או תאילנדי אלא על ממש  פינות חמד נחבאות שמנוהלות ע"י צעירים מכל מיני מקומות בעולם שפשוט התאהבו בתל אביב ושעוד רואים בה דברים שאנחנו קצת איבדנו. 

בעבר כתבתי פה על "קפה זוהו" במאפו בן יהודה שהוא ממש ברלינאי עם בייקרי מצויין ומלא צעירים מכל העולם. -מקום שחובה לקפוץ .

Nola

אני לא מכירה ככ בייקרי אמריקאי, אני מודה שאצלי זה מתחבר יותר לצרפתי, גרמני. יותר אירופאי, למעט עוגיות השוקולד ציפס הענקיות, קאפקייס ובייגלס. יש משהו באמריקאים שתמיד מגיע בגדול מידי, מתוק מידי וחמאתי מידי לעומת העדינות המוקפדת של הטעמים האירופאיים.

אבל למה לבוא בשלילי??

תפסתי ניורקרית בלונדה ושתינו התמקמנו  אל מול הויטרינה מעוררת הכאב של המקום. מגוון צבעוני של מאפינס מתוקים ומאפינס מלוחים, אותן עוגיות שוקולד ציפס ענקיות, למון בארס צהבהבים לחמניות סטייל סקונס מלוחות, מיני פאי גדושים בשוקולד וקצפות. המון מתוק. המון!

אבל כמו כל מקום בארץ, גם פה יש תפריט שנותן אופציה לקצת מלוח בנשמה כדי לאזן את כל המתיקות וב"נולה" מצאנו, ארוחות בוקר אמריקאיות עם האש בראון (לביבת תפוא), כריכי בשר ניו אורלינס,  בייגלס, grilled cheese toast, ועוד.

כמובן שמייד התמקמנו לנו במרפסת המדהימה שיש למקום מאחור ממש ליד 2 אמריקאיות קשקשניות בטירוף וגברבר בחליפה ועיתון והתחלנו לאכול, כי לשם זה הגענו הרי.. 

תקפנו לכל הכיוונים! הניורקרית  בחרה ללא היסוס  בוקר עם האש בראון עמוס בפטריות ובצל לצד ביצים מקושקשות וסלט ירקות וישר עיקמה מעט את האף בטענה שהאש בראון אמיתי הוא הרבה יותר קריספי וגדוש בתפוחי אדמה, אני לעומת זאת ככ התלבטתי שלקחתי גם "ביסקיט" - מין גירסה אמריקאית לסקונס הבריטי וגם  בייגל סלומון שמנת צלפים , מנה פשוטה, טעימה. הבייגל היה מעט קשה מבחינת הדחיסות ולא שמנמנן כמו הבייגלים האמריקאים אבל טעים. הביסקיט לעומת זאת היה עינוג! לחמניית חמאה פריכה שיכולה להיות מלוחה ומתוקה שהייתה פשוט מענגת, מרחתי עליה שכבה נדיבה של חמאה צהובה ופשוט שכחתי מהכל. כן, היה הרבה בצק.
המתוקים:

בין ביס גדוש חמאה לשלוק מקפה שמוגש בצנצנות קטנות קצת מעצבנות הבנו שישועה גברית לא תצא מהמקום אז עברנו לתוכנית ב' – המתוקים. והתחלנו להעמיס: עוגיית ענק של שוקולד צ'יפס עם בייגלה מלוחים ממש כמו בסרטים שהעלתה על פני חיוך ענק של אושר, ניסינו ריבוע של טארט לימון שהיה מתוק מידי, נגסנו במין קוקילידה מתוקה בטירוף של 2 עוגיות שחורות משוקולד, נימוחות ועסיסיות ממולאות לעייפה במין קרם וורוד מיותר לחלוטין בעינינו, הייתי משאירה את העוגיות כמו שהן,  והיינו חייבות לנסות את המיסיסיפי מאד פאי – פאי פריך ממולא בשוקולד עשיר, פקאנים וקצפת. 
זה רק אני או שהכל נהיה פתאום צבעוני בעיניים מיותר מידי סוכר.?

עזבנו את "נולה" בתחושה מפוצצת שמשלבת סוג של ריחוף מככ הרבה בצק ומתוק ושל קצת יותר מידי. המחירים סטנדרטיים , עוגיית ענק תעלה לכם 10 שקל, מאפינס כ- 12 שקל, עוגה כ- 28 וארוחות בוקר בסביבות ה- 48. אין שונה.

הויזאוליות מאד מושקעת והכל נראה טעים ומגרה אבל הביצוע הוא לפעמים חלקי והמתוקים מתגלים לפעמים כמתוקים מידי. אמריקאי עד הסוף.

אבל החוויה הכללית במקום היא מאד נעימה, השירות היה מצויין, הריחות נפלאים והמרפסת היא לוקיישן מנצח.

Nola  - ארלוזורוב דיזינגוף