‏הצגת רשומות עם תוויות יקב אמפורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יקב אמפורה. הצג את כל הרשומות

29 אוגוסט 2013

כמה יינות שיעשו לכם ראש השנה שמח

כל כך הרבה יין.... מה לשים על שולחן החג? צילום: אילן הרמתי

שוב פעם חג, כל המשפוחה, אורחים, מתארחים, ארוחות.... מה לעשות? צריך יין כדי לרכך את זה, אין שום דרך אחרת. בין אם מגישים אצלכם גפילטע או חריימה, צלי בקר או סלמון מפונפן, 7 המינים לברכות או סתם נשנושי פתיחה קלילים, אין שולחן חג בלי יין! אם הארוחה אצלכם, היין הנכון הוא ה"נגיעה האחרונה" שמשדרגת לכם את השולחן. אם אתם מתארחים, בקבוק טוב תמיד יתקבל בברכה ולא תצטרכו לשבור את הראש מה להביא איתכם.

יש ים של בקבוקים ותויות על המדפים, שלל מחירים וכן, גם מבצעים. אם אתם אנשים של 4 או 5 ב-100, נכון, תקבלו כמות בתמורה למחיר, אבל קחו בחשבון שהנוזל שיימזג לכוסות שלכם פשוט מכיל אלכוהול במידה הנכונה לרכך את משפחתיות היתר שחלקנו סובלים ממנה. לא בטוחה כמה טעים יהיה לכם...

הנה רשימת מומלצים לא ארוכה במיוחד (כי קצרה היריעה) של יינות שיעלו אצלנו על שולחן החג.


לבנים - משהו קליל לפתוח איתו...

יקב 18484, דור 5 זנים לבנים


בלנד נפלא של שרדונה, שנין בלאן וסמיון. גוון ירקרק בהיר שובה עין. מאד פירותי, פסיפלורה ופירות לבנים (אגס, אפרסק) עם נגיעה קלילה של עץ אלון. בדרך כלל אני לא אוהבת עץ בלבנים שלי, אבל יצא כאן יופי של יין.














יקב טוליפ, ווייט טוליפ 2012

מאז יצא הבלנד המופלא הזה לשוק לפני שנים אחדות, הוא אחד הלבנים האהובים עלי מדי שנה. בלנד מקסים של גוורצטרמינר וסוביניון בלאן שיש בו את האיזון הנכון בין פירותיות, עשבוניות וחומציות. צבעו זהוב ופירות כמו אשכולית וגויאבה קופצים לאף מיד עם מזיגתו לכוס. קליל ומענג.












יקב מדבר, לבן 44 2012


יקב מדבר מצטיין בלבנים. הלבן הזה, חצי יבש, יכול לפתוח נפלא עם רימונים, תאנים וכל 7 המינים שמברכים עליהם בערב השנה החדשה. חמישה זנים מרכיבים את הבלנד הזה: גוורצטרמינר, סמיון, וויונייה, שרדונה וסוביניון בלאן. יין מורכב ונעים. ארומות נפלאות של פריחת הדרים, פומלה ואפילו עלי ורדים. הטעם מתכתב נפלא עם הארומה. תענוג.











יקב אמפורה, בלאן דה נואר 2012

למי מכם שלא יודע, בלאן דה נואר הוא יין לבן שעושים מזני ענבים אדומים. באמפורה בחרו בבלנד של קברנה סוביניון, מרלו ומעט קברנה פרנק ליין שצבעו ורוד שקוף. ממש בין לבן לרוזה. יין רך, נעים, קליל ומיוחד. חייבת לציין כאן שעל פי רוב אני לא ממש מתחברת ליינות בלאן דה נואר, אבל את היין הזה אהבתי ממש מטעימה ראשונה. גם אם אתם לא מחובבי הז'אנר, כדאי לכם לנסות!











אדומים לא כבדים מדי


רמת הגולן, גמלא השמורה קברנה מרלו 2011

"השמורה" היא סדרת בת של גמלא, שמביאה עוד מימד למגוון יינות האיכות בטווח המחירים הבינוני של היקב. טעמנו אותו לראשונה בפסטיבל היין בירושלים בחודש האחרון. ארומות וטעמים של פירות יער שחורים (פטל, דובדבן), פריחת תפוז ותבלינים. זה יין נהדר לשתות עם חברים או משפחה גם בהזדמנויות פחות חגיגיות. פשוט יופי של יין שיתחבר למגוון רחב של מנות קלילות כעשירות.










הרי גליל, אלון 2011


בלנד מקסים של קברנה סוביניון, סירה, פטי ורדו וקברנה פרנק. יין סגול, כמו שאני אוהבת. סגול בטעם, בריח, ודאי שבצבע. שזיפים, תותי עץ, אוכמניות וריבת פטל - זה מה שתקבלו בכוס שלכם אם תמזגו אחת. ניחוחות קקאו, עץ קלוי ומעט תבלינים משלימים את הטעמים העמוקים שלו. יופי של יין, לא כבד מדי. אני לגמרי בעדו.












1848, דור 5 סירה 2010

יקב 1848 - דור 5 סירה 2010

נו טוב, כל מי שקורא את הבלוג הזה כבר יודע שאני אוהבת סירה. את היין הזה שתיתי עם חברים. כולם אהבו אותו, אניני טעם יותר ופחות. סירה אופייני, סגול, מלא, פירותי (פירות אדומים, שזיפים) ונגיעות פלפל בארומה. נשמע מורכב? זהו שלא. יין שכל מי שישב סביב השולחן שלכם יוכל להתחבר אליו. 










החגיגיים - אדומים שכל שולחן מלכותי יתהדר בהם

יקב כרמל, מדיטרניאן 2009


6 זנים ים תיכוניים חברו להם לבלנד חגיגי ומרתק: קריניאן, מלבק, פטיט סירה, פטי ורדו, שיראז וויונייה. יין מורכב, בעל גוף מלא, מאד מתובל ואלגנטי. גוון ארגמני עמוק, טעמי דובדבנים שחורים ותבלינים ברקע מייצרים שלם שעולה על סך חלקיו. התוצאה - יין מרשים וחגיגי, שגם המבקר האגדי רוברט פרקר לא עמד בפניו ונתן לו ציון 90. גם אני לא עומדת בפניו.











יקב יתיר, שיראז 2008


יקב יתיר - שיראז 2008

השיראז של יתיר אינו שיראז אופייני. מי שרגיל לפירותיות מתפרצת באף של השיראז שלו, יקבל כאן דווקא ארומות של תבלינים ובשר מעושן. טעמו עשיר מאד, גופו עגול ומלא. יין חגיגי ומרשים ביותר, שישדרג כל שולחן חג לחוגגים חובבי יין, ילווה נפלא את המנות העיקריות ויהיה "מסמר הערב" על השולחן. לאלו מביניכם שמתארחים, היין הזה הוא יופי של מתנה להביא איתכם.










ויתקין, קריניאן 2010


זו השנה התשיעית שויתקין מוציאים קריניאן. הזן המופלא הזה, מהמתאימים ביותר לאקלים הישראלי, שהמומחים של הברון רוטשילד קבעו שיש לטעת ממנו כרמים על גבי כרמים, נעלם לתקופה ארוכה. לאחר שזכה למוניטין לא מזהיר משום שבשנים שלא ידעו לעשות כאן יין, אפשר היה למצוא כמויות של קריניאן גרוע על המדפים. אסף פז, מחייה הקריניאן העברי, הוא היינן הראשון ששם בחזרה את הקריניאן על המפה. הקריניאן של ויתקין מוכיח מדי שנה כי מהזן האציל הזה אפשר וצריך לייצר יין מלכותי, מורכב, עשיר בארומות וטעמים, שאין טעם להתחיל לפרט כאן, כי זה דורש פוסט שלם בפני עצמו. יין מופלא שיהיה היהלום בכתר של הארוחה שלכם.









מה שלא תשתו, שתהיה לכם שנה מופלאה וחג נעים וטעים. לחיים!

13 אוגוסט 2013

אויר הרים צלול כיין - עשור לפסטיבל היין בירושלים

מאת חגית מנדס

כולם היו שם. פסטיבל היין בירושלים. צילום: אילן הרמתי
כבר עשר שנים שמתכנס לו פסטיבל היין של ירושלים בגן הפסלים של מוזיאון ישראל. אחד המקומות הקסומים שהאוויר בו צלול, היופי מציץ מכל עבר וכשהשמש שוקעת ושולחת אליו קרניים אדומות, המחזה פשוט מרהיב. פסטיבל היין של ירושלים הפך, ובצדק, לסמן הימני של אירועי היין בישראל. מדי קיץ, מזה עשור, מתכנסת תעשיית היין כולה לרצף של ערבים נפלאים של מוזיקה, אוירה ותפארת התוצרת המקומית.

השנה בציינו עשור, רשם הפסטיבל מספר שיא של כ-70 יקבים מציגים. היו שם גדולים, בינוניים וקטנים. היו אדומים, לבנים, סמוקים וגם שיכר דובדבנים!!! 

לרגל עשור לפסטיבל, החליט מוזיאון ישראל המארח לשלב בכרטיס הכניסה לפסטיבל גם כניסה לתערוכת הדגל "הורדוס" במוזיאון. כמחווה לפסטיבל והמשתתפים בו, השאיר המוזיאון את שעריו פתוחים עד לשעה 23:00 מדי ערב ואפשר כניסה חופשית למבקרים בפסטיבל גם לבקר בתערוכה המרתקת. דוברת המוזיאון, שקיבלה את פנינו ולקחה אותנו לסיור בתערוכה ציינה כי זו אחת התערוכות המושקעות ביותר בתולדות מוזיאון ישראל. אני חייבת להודות שהדבר בהחלט ניכר בתערוכה שמצליחה לשחזר לחלוטין את תקופת הורדוס ולקחת את המבקרים אחורה בזמן. 

עוד סיפרה לנו הדוברת, כי לאורך הקיץ ימשיכו להתקיים ערבי מוזיקה יין ובירה בגן הפסלים של המוזיאון. המלצה שלי - לכו על זה!

הורדוס - שחזור חלקת הקבר וארון הקבורה שנמצא מנותץ בהרודיון




קסס של אור כבר בכניסה לפסטיבל
אז למה כל כך הרבה אנשים נוהרים לפסטיבל היין בירושלים? הרי את היין ששותים שם אפשר לשתות ביקבים, במסעדות, בברי היין האופנתיים וגם בבית... אז זהו, שליין יש טעם אחר כשהאווירה קסומה. יש משהו בשילוב של אוויר ירושלמי, אמנות ושעת בן ערביים שפשוט משדרגים את חווית היין בכמה רמות. כבר בכניסה לתערוכה מקבל את פני המבקרים פסל שלוכד את קרני השמש האחרונות של היום באופן קסום ומכניס את כולם לאווירה.

ממש ליד הפסל הזה, מקבלים את הכוס לטעימות. מהנקודה הזו אפשר לתצפת על כל שטח הפסטיבל. גם אחרי שהשמש שוקעת זה פשוט מחזה מרהיב. בין הפסלים זרועים להם ביתנים, חלקם מעוצבים יותר וחלקם פחות, אבל כולם יחד מייצגים את תפארת תעשיית היין הישראלית, שאני באופן אישי מאד גאה בה. בין היקבים שהציגו היו: רמת הגולן, אמפורה, טפרברג, יתיר, תשבי, רקנאטי, כרמל, טוליפ, צ'ילאג, דלתון, שילה, עמק האלה, הרי גליל, קדש ברנע, יפו, הר אודם, גוש עציון, בן חיים, לוריא, מוני, רות, הר ברכה, פלטר, קטלב, פסגות ועוד...




יקבי כרמל כבכל שנה מקדמים ראשונים את פני הנכנסים עם הביתן המרשים שלהם. לא כל היקבים מוזגים יינות דגל, אבל כרמל לא ביישו את הפירמה ומזגו את המדיטרניאן המצוין לצד שיראז ופטי ורדו נפלאים של יתיר. מדיטרניאן 2009, בלנד מרשים של שישה זנים ים תיכוניים: קריניאן, מלבק, פטיט סירה, פטי ורדו, שיראז וויונייה. יין מורכב, בעל גוון עמוק וגוף מלא, מאד מתובל ואלגנטי. השיראז המופלא של יתיר הוא לא שיראז אופייני בארומה שלו. מי שרגיל לפירותיות המתפרצת בשיראז באף של השיראז שלו, יריח כאן דווקא תבלינים ובשר מעושן. טעמו עשיר מאד והוא עגול ומלא. אחד היינות המרשימים בתערוכה ללא ספק.




הביתן של כרמל, כמו בכל שנה, ממש בכניסה לתערוכה

כרמל עם תצוגה של יינות זוכי פרסים
יתיר, שיראז 2008, אחד הפייבורטים שלי בתערוכה






























בלתי אפשרי לכתוב פה על כל יין שטעמנו ולכן אציין כאן את אלה שממש בלטו לטעמי בפסיפס היקבים שלכל אחד מהם סגנון שונה. סירה רזרב 2011 של יקב טוליפ, כבכל שנה הוא יין משובח, בעל גוף מלא, פירותי להפליא עם נגיעות קפה ושוקולד, עם ארומות של פירות יער בשלילם והגוון שלו פשוט כובש.

הבלאן דה נואר של אמפורה הצליח לחלוטין לעורר בי עניין, על אף שאינני חובבת הז'אנר הזה, אהבתי את היין הזה. בלנד מעניין של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק, שמייצר יין ייחודי שנע בין לבן לרוזה. קליל וקייצי.

ה-T2 של רמת הגולן הוא יין מפתיע. סגנון פורטוגזי, זנים ייחודיים שכמותם עוד לא טעמנו ביין ישראלי - טוריגה נסיונאל וטינטה קאו. יין לא מחייב, כייפי ומוכן לשתייה. בערב עם חברים או לאיזה ברביקיו הייתי לוקחת אותו בלי לחשוב בכלל.

יקב רמת הגולן השיק בפסטיבל "בבכורה עולמית" כפי שאמר לי המטעים, את גמלא השמורה קברנה-מרלו 2011. יין מאוזן, לא כבד ונהדר לשתייה כבר עכשיו. לא ידעו עדיין להגיד לנו מה יהיה מחירו ולכן קשה להעריך עד הסוף באילו הזדמנויות הייתי מוזגת אותו ולמי.

רמת הגולן - גמלא סירה וגמלא השמורה קברנה-מרלו



שיכר דובדבנים של הר אודם, לא נשארה אף טיפה!

אחרון, אבל בהחלט חביב מכל הוא יקב הר אודם, שהסירה הנפלא שלו פשוט כבש אותי. נכון, בטח כבר ניחשתם שאני באמת אוהבת סירה (גם שיראז), אבל היין הזה פשוט היה חוויה. עמוק, מלא, עשיר וטעמיו הסגולים פשוט מתפרצים. לקינוח, מזגו לי את הטיפות האחרונות של שיכר הדובדבנים שלהם, שהפתיע אותי באמת. נאמר כך, לא סתם נגמר!

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מחכה כבר לפסטיבל הבא. מזל שעוד מעט אירועי הבציר וראש השנה, הכוס שלי וודאי לא תישאר יבשה.





05 מרץ 2013

יין זו לא מילה גסה...

אני אוהבת יין. מאז שאני זוכרת את עצמי יין היה חלק מהתרבות ומהחיים שלי. לא פעם שואלים אותי מתי ואיך נשאבתי לעולם הזה, ובאמת שאני לא יכולה לומר. אני רק יודעת שיש תמונות שמוכיחות שטעימת היין הראשונה שלי (קברנה סוביניון אמיתי ולא יין תירוש) הייתה בערך בגיל שנתיים. לכן שימח אותי מאד כשהוזמנתי לכתוב כאן על יין. סביר להניח שבהמשך אכתוב כאן על עוד מיני נוזלים איכותיים אחרים. דבר אחד משותף לכולם - אלכוהול באחוז זה או אחר.

לא סתם השתמשתי במונח "עולם". מבחינתי יין מייצג עולם ומלואו. יין הוא יצירת אמנות שאמנים רבים שותפים לה. לא רק היינן. אפשר במידה מסויימת לומר שהיינן הוא המנצח על כל התזמורת. מנצח טוב יביא את התזמורת שלו לשיאים. אבל מספיק נגן אחד סורר כדי לקלקל הכל גם למוכשר שבייננים. אני מניחה שזו אחת הסיבות שאני כל כך מרותקת מיצירות המופת שנמזגות מדי פעם לכוסי ומזדמן לי לטעום.

ככל שטועמים יותר יין, כך מתרגלים האף והחיך לזהות בו תכונות, טעמים וניחוחות שונים. לומדים לזהות מאפיינים של זנים שונים ומפתחים חיבה יתרה ליינות מסויימים ופחות לאחרים. כמי שתרבות היין חשובה לה, אני מאמינה בהפצת הבשורה. אני גם מאמינה שצריך לדבר בגובה העיניים כדי לחבר חובבים חדשים לתחום הזה. בסופו של דבר, אם טעים שותים ואם לא, אז לא חשוב מה אומרים המומחים. אני מבטיחה שלא לחזור יותר מדי על מילים כמו עפיצות וטאנינים. אבל יין אי אפשר לתאר כמו גזוז וכן יעשה כאן שימוש בכל מיני מונחים של טעימת יין. רוצים לקרוא לי פלצנית? בבקשה...

יקב אמפורה
לאחרונה הוזמנתי להשתתף בכמה טעימות מעניינות. כולן בפורומים סגורים של אנשים שאוהבים ומוקירים יין טוב. נתחיל עם יקב אמפורה. יקב מקסים השוכן לו בחוות מקורה, במבנה טוסקני מרהיב ומוקף בנוף עוצר נשימה של רכס הכרמל על פריחתו ותפארתו. את היקב הזה אני עוד מכירה מגלגולו הקודם, מבציריו הראשונים. אין ספק שחילופי הבעלים והייננים חוללו שינוי משמעותי ביקב, אבל דבר אחד אומר בוודאות, תמיד כיף לבקר שם. ביקרתי ביקב לפני כשלושה חודשים במסגרת מסיבת רווקות. טעמנו את מגוון היינות וכבר אז היתה לי הרגשה שהקברנה סוביניון מסדרת מקורה 2007 הוא ממש יוצא דופן מבחינתי. אבל השארתי את זה בצריך עיון...

חודשיים אחר כך הוזמנתי לטעימה בביתו של איש יקר, חובב יין אמיתי שגם פועל ככל יכולתו לקידום היין הישראלי והיקבים הקטנים. מפאת כבודו לא אזכיר את שמו, שכן לא ביקשתי רשותו. אמרו לי שאת הטעימה יעביר ד"ר ארקדי פפקיאן בכבודו ובעצמו וכי צפויות הפתעות מעניינות במהלך הטעימה. ואכן הופתעתי. ארקדי הוא ללא ספק איש יוצא דופן. מעבר למומחיותו ופועלו בתחום הוא אדם חם, משעשע עד מאד ואעיז ואומר שהעביר לנו ערב יין באופן יוצא דופן. בין טעימה לטעימה לא חסך מאיתנו סיפורים, קורטוב יידע והרבה בדיחות מצחיקות בהחלט. אמרתי כבר - משעשע.

אבל לא לשם שעשועים התכנסנו שם באותה דירה יפיפיה. היתה לנו מיני טעימת אורך. טעמנו לנו בזה אחר זה את יינות סדרת הדגל מבצירים 2006 ו-2007. קינחנו בקברנה פרנק שרק חברי מועדון יזכו לרכוש לכשייצא וגם טעימה מחלקת אלוהים קטנה אחת - הבלנד המדהים שרקח מישל רולאן האגדי ורק שתי חביות יש ממנו. ניחשתם נכון, היין הזה לא למכירה.

התחלנו את הערב עם ריטון סוביניון בלאן שהוא בדיוק כמו ש-SB צריך להיות. יין צעיר, רענן, חצוף, לימוני ופריך. אין לי ספק שבקיץ החם שלנו כוס צוננת של היין הזה תתקבל בברכה על כל מרפסת בארוחת צהריים קלילה. גם אם אין לכם מרפסת ההנאה מובטחת. רק פרט אחד מעיב קצת והוא המחיר. אני מכירה עוד שניים שלושה יינות כאלה שיעלו לכם הרבה פחות. לא תמיד צריך לכאוב בכיס כשהחיך נהנה.

האדומים באו בזה אחר זה, כאמור, כל אחד מהם משתי שנות בציר. כולם יושנו 3 שנים בחביות ועוד הרבה זמן בבקבוק. זו היתה הפעם הראשונה שטעמתי יין ישראלי בן 5 שכולם היו תמימי דעים לגביו שהוא עדיין "צעיר" וצריך זמן. מעניין.
לא אעבור כאן יין אחר יין, רק אציין את הבלנד המרתק של מרלו וברברה, החוויה החד פעמית של טעימת הבלנד של מישל רולאן (שנטעם מהחבית כי טרם בוקבק) ואת הקברנה פרנק המצוין שגם הוא עדיין בחבית אבל כולנו היינו מוכנים לשתות אותו כאן ועכשיו.

היין שללא ספק כבש אותי (פעם שניה תוך חודשיים, להזכירכם, טעמתי אותו ביקב חודשיים קודם) היה הקברנה סוביניון 2007 מסדרת מקורה. יין שלמרות עוצמתו, הגוף המלא שלו ועזות הטעמים ששופעים ממנו של פרי מחד וקפה ושוקולד מאידך, אני יכולה לשתות ממנו כוס אחר כוס בלי שום ליווי. הוא יהיה מצוין ליד סטייק טוב, שלא תטעו. אבל מבחינתי
שותה אותו ככה, סולו. חווית שתיה מושלמת.

שבוע אחר כך ביקרתי שוב ביקב. עם חבר טוב. הוא שמע והיה חייב לטעום. אפשר לומר הרבה דברים על יקב אמפורה של אז ושל עכשיו. דבר אחד לא משתנה. תמיד כיף לבוא לשם. תמיד מסבירים פנים. האווירה נהדרת והאופציה לשבת שם על הבר, על סדרת טעימות יין עם מבחר גבינות משובח, מנצחת כל בית קפה תל אביבי בשבת מבחינתי. סעו לשלום. המפתחות בפנים...

אתר יקב אמפורה