26 נובמבר 2014

טרנקווילה של שבת איטלקית

תמיד שאני רואה תוכניות בישול, לא משנה אם התחברתי אליהן או לא, אני חולמת לי בהקיץ לפחות לחודש איך אני מנהלת מטבח של מסעדת גורמה ביד רמה!. לבושה בגדי שף מצוחצחים, קוצצת בצל בידי האחת ובידי השניה מנופפת מחבת לוהטת על איזה סושף מבועת.. כן כן...

בכל מקרה, לירן גרודה שליהטט, בישל ועמל בעונה הראשונה של משחקי השף, ושבמציאות הוא עוד יותר מותק של בחור, פתח לאחרונה טרטורייה איטלקית, בייתית, אפופת ניחוחות של בצק, בנווה צדק, ומכיוון שפחמימות זה שמי הראשון, הייתי בין הראשונים להתייצב רעבה אל מול תנור הפיצה ולאכול.



 בתמונות: גרודה בוהה בחולמניות (צילם אנטולי מיכאלו)


בלי מולקולרי - תודה לאל!
למסעדה קוראים בקאפיקו- שזה בעצם שם של מנה סיצילאנית עשויה מסרדינים. המסעדה ממוקדמת על חורבות דיטושקה ברחוב שבזי בשכונת נווה צדק בתל אביב ובעצם מתאימה לכל מצב רוח. אפשר לאכול פה בקטנה ועד ארוחה רומנטית.האוכל איטלקי פשוט ונגיש פיצות, פסטות טריות, סלטים, בשר ודגים וכמובן קינוחים. שמעל הכל- מחירים ממש סבירים.
למרות שגרודה מתמחה במולקולרי- הוא פתח פה משהו על טהרת הבישול הפשוט כשחומרי הגלם הם מרכז הטעם. 

טוב עיזבו אתכם מחפירות – בואו נאכל:
סרדינים כבושים על לבנה עיזים, קפרזה מלאה בנתחים של מוצרלה בשרנית ופוקאצ'ה מדהימה. פשטות.

שישי בוקר בנווה צדק תל אביב. רוב האוכלוסיה היא לא תל אביבית והמקום החדש של ניר כבר מלא בסועדים. פתחנו בסרדינים כבושים על לבנה בייתית (48 שקל), קפרזה של עגבניות שרי, קרעים לבנים של מוצרלת באפלו, זיתי קלמטה, בזיליקום טרי שהדיף ניחוח מטורף ובלסמי מיושן (38) וכמובן פוקאצ'ה פריכה עטופה באהבה בשמן זית עם רסק של עגבניות טריות (18 שקל) פוקאצ'ה בשרנית כזו שלמרות שהיא עדיין הייתה לוהטת  אי אפשר להתאפק מלקרוע ממנה נתחים שורפים כאלו שמשאירים באצבעות טעמים של שמן זית ומליחות עדינה,  ולטבול אותם בהנאה צרופה היישר ברוטב מלא הטעמים של הסלט קפרזה . כן, הבוקר שלי התחיל כמו שכל בוקר צריך להתחיל. לכל זה צירפנו כוס יין לבן של ויתקין, כי איפשהו בעולם השעה חמש בערב.

ומכוון שאצלנו זה רק 10:30 בבוקר, יש מצב שהיין עלה לראש קצת יותר מהר, החיוך התפשט לקצת יותר גדול ואני די נראיתי מפחידה לעוברים והשבים התמימים של שכונת נווה צדק בבוקרו של שישי תמים.

הפיצה הכי מומלצת של המקום- בצלים מקורמלים ושאלוט קונפי ( (צילם אנטולי מיכאלו)
בשלב מסויים היינו צריכות פחמימות לספיגת האלכוהול וכשהשעון עוד לא מראה 12 אנחנו כבר שלחנו מזלגות ברעבתנות לצלחת מלאה בצ'אנקים שמנמנים של ניוקי מעולה בקרם של עגבניות, תרד טרי, עגבניות מהגריל ופרמז'ן (64) הניוקי היה מצויין, המרקם ככ נכון שפשוט מצאתי את עצמי טועמת כל ניוקי שלעצמו, מגלגלת על הלשון את המרקם הכיפי ואת ניחוח הגריל של העגבניות. בהחלט מנה טובה וחורפית. כמובן שלקחנו גם פיצה, ובמקרה הזה את המלצת המלצרית, פיצת צ'יפוטלה (48) עם בצלים מקורמלים, שאלוט קונפי, רוטב עגבניות ומוצרלה
אז ככה, לי בכללי קצת קשה עם מתיקות ופה היה לי מעט מתוק מידי ולא הייתי מתנגדת שיהיה משהו שישבור כמו גבינה חריפה יותר או מלוחה יותר, אני אודה ששותפתי לארוחה התענגה על כל ביס, אז זה בהחלט עניין של טעם. המנה היא מעט יותר גדולה מאישית ומושלמת לחלוקה. אבל הבצק פשוט מעולה, קריספי, לא דקיק מידי וסופג את כל התערובת בכבוד.
לעיקריות תוכלו לטעום קבב ים, עוף ממולא, אנטריקוט, פסטות טריות או פיצות. ממוצע המחירים שתקבלו ינוע מ- 42 לפיצה ועד 96 לאנטריקוט 250 גר'
שתבינו שעד שהגענו לקינוחים התברר שרובם חוסלו עקב הביקוש הרב! אז לא הספקתי להנות מקינוח השוקולד והבננות אבל כן פינקו אותי בפנקוטה של בזיליקום שהיייתה מאד רעננה.
2 אספרסו למען נוכל להתחיל את היום בכבוד והשבת הזו ואנחנו דידינו לכיוון עוד יום עבודה. מזל שמחר סופ"ש

שבזי 49,תל אביב 036021111

22 נובמבר 2014

גואטה והעיר הגדולה ב- ראפאס בר ודייט גרוע


אחד הדברים הכיפיים בלכתוב טור היא היכולת לבכות לכם על מר גורלי כשבא לי, להתלונן ולהיות פולניה, לספר לכם על דייטים גרועים ופשוט להוציא עליכם הכל בליווי של הרבה אלכוהול ואוכל כדי שיהיה יותר קל לשכוח.

הפעם ב"גואטה והעיר הגדולה" – הדייט הירושלמי.

חברה החליטה לשדך לי בחור ירושלמי, 40 פלוס, מחזיק בתפקיד רציני וע"פ הגדרתה "איש של אוכל ובילויים". 

על הנייר – נשמע סבבה. הצצה מהירה בתמונה דהוייה בפייסבוק של מישהו מהתיכון, לא ממש גילתה לי מי מתחבא שם ואני זרמתי עם הנושא.
נזכרתי שנפתח לו לפני כמה חודשים מקום אוכל חדש בדיזינגוף נורדאו ואני אמרתי לעצמי שככה אני סוגרת
2 ציפורים במכה- גם דייט וגם כתבה.

המקום: "ראפאס"- סוג של טאפאס בר אבל עם מנות נדיבות יותר ומתומחרות ממש שפוי.
הדייט: מקריח, ממושקף, גוץ ולא ממש אוהב לאכול. אה- ושותה רק גולדסטאר- אבל רק.


ותודה לאלוהי האלכוהול 
התעלמתי מהצורך העז לנשק לו את הקרחת המנצנצת, דידיתי לכיוונו על נעלי העקב שאני מוציאה רק לדייטים ובעודי עוברת אותו בראש וחצי, רכנתי לנשיקת שלום, כי בכל זאת אני אדם חביב.
המלצרית שכנראה קלטה מה קורה כבר הייתה לצידי עם מבט "משתתפת בצערך" ותפריט אלכוהול שכלל מגוון כיפי של יינות וכוס ערק לבנבנה הונחה לידי תוך שניות.
ואז זה התחיל: מהצד שלו שטף דיבור בלתי פוסק שכלל רשימת השגים, טיולים בעולם, סכומי שכר, זריקת שמות מוכרים והרבה שיחות על העבודה
דגי ים פריכים מטוגנים, כנפיים, צ'יפס מדהים וערימה של פולנטה שהטביעו אותה....
ומהצד שלי (הזמנתי לשנינו הוא פשוט לא אכל) ראגו פטריות על פולנטה מצויינת (42 ) , שהגיעה עמוסה מידי ברוטב מתקתק, ערימה כיפית של פילה דג בקראסט פיסטוק (47 שקל) שנתן את הקראנצ'יות לצד צ'יפס אמיתי של תפוחי אדמה שמנמנים ושחומים, גרבדלקס סלמון ביתי ורדרד (37 שקל) שנכבש בעדינות חריפה בוודקה וסלק עם קרם פרש חזרת  שאותו העמסתי על טוסטונים קריספיים. בכלל לאחרונה גיליתי שימי החורף מקרבים אותי לצד הרוסי שלא קיים אצלי.

מוצצת עצם...

שעה אחרי ושני ערק פלוס גרבדלקס שיכור ואני מגלה שאני יכולה להיות טיפוס נחמד כשמשקים אותי, איך לא גילו לי את זה קודם?!
את השעה השניה העברנו כבר צמודים אחד לשני בשולחן, הוא עם גולדסטאר שלישי, אני עם קוקטייל קצת מוזר שהברמן ניסה עלי בוהים בתמונות מהטיול האחרון שלו ביוון בהן הוא מופיע בעיקר עם מכנס קצר מידי...

מיציתי את ענייני הים ועברתי לבשר וערימה של כנפיים חריפות עמדה מולי. עכשיו בואו נבהיר משהו...- בחורה לעולם, אבל לעולם לא תאכל כנפיים בדייט ראשון עד חמישי לפחות. מעטים הגברים שראו אותי מוצצת עצם של תרנגולת ולא עזבו לעולמי עד.


היתרון בדייט גרוע זה שממש לא אכפת לך, וככה מצאתי עצמי מקשיבה לסיפורי יוון, סופגת נתזי גולדסטאר וממש נהנית בעודי מכרסמת בהנאה ברורה נתחי בשר מהעצם

וראו זה פלא זה עבד. או לפחות חלקית... הבחור פיתח חשקים מלראות אותי אוכלת והזמין "בקטע הבריא יותר" סלט ריחני של עשבי תיבול, שומר ויוגורט כבשים (25 שקל) וערימה נדיבה של פרגית בלימון וכוסברה עם ירקות מדורה וחמאת מרווה- מנה שבעיני ניצחה את כל המנות ולו רק בגלל התיבול המושלם (53 שקל) ושימו לב למחירים – שפויים!

אותה תמונה רק בגירסה הבריאה יותר- מיצאו את ההבדלים...
אז נכון שלא יצא הרבה מהדייט הזה אבל גם אירגנתי לי קשרים במקומות הנכונים, גם גיליתי שממושקפים וקרחים יכולים להיות אחלה של גברים וגם מצאתי יופי של מקום לבלות בו!

ועל הראפאס: התפריט מתאים לצמחונים ובשרניים יש בו מגוון מנות עשיר של מטבח טרי ים-תיכוני, צבעוני וטעים, המנות לא קטנות ועדיף שתחלקו והמחירים-תענוג! הוא לא רועש ויש בו גם אינטימיות לזוג וגם לכמה חבר'ה שבאים לפתוח שולחן.
אני בעד
ראפאס – דיזינגוף 276

09 יולי 2014

צ'יקטי בנג בנג

טאפאס לא רק לספרדים
ה"ציקטי" ביהודה הלוי 58

צ'יקטי בנג בנג
אוייש אני אוהבת את הקיץ. כן כן, אני בטוחה שאתם בוהים בי כרגע בתדהמה בעודכם מזילים טיפות זיעה מהבילות מעל הכתבה. אבל אני חולת קיץ. מתה על זה שאפשר ללבוש שמלה דקיקה ותו לא, אוהבת את שלל הגלידות שצצות בכל מקום, את הדרינקים הצבעוניים שמגישים לי, את השריצה בים בערב ובעיקר את האוכל, את היצירתיות שכל השפים נתקפים בה ואת הקלילות של המנות הקטנות שמאפשרת לי לחסל הרבה מהן בלי מצפון.

איטליה במנות קטנות
מבחינתי כשהתיישבתי על הבר ב"ציקטי" – טאפאס בר איטלקי חדש ביהודה הלוי ומאז''ה, הצלחתי לשלב את כל האהבות שלי בקיץ יחד. גם שמלה קלילה, גם שיגישו לי דרינקים וגם מלא מנות קטנות.
את קונספט המנות הקטנות ופתיחת השולחן רובנו מכירים מהערבים והיוונים שבעיני הם הכי טעימים והכי טריים שיש בעוד שדווקא הספרדים הם הכבדים יותר ושם תקבלו מנות שרובן מטוגנות ומוקרמות. מתברר שהאיטלקים עושים עבודה מצויינת בתחום הזה גם. תרבות צ'יקטי (מנות קטנות באיטלקית) באיטליה היא תרבות עשירה וטעימה במיוחד ובעיני הרבה יותר טרייה וצבעונית מהטאפאס בר הספרדי.

תאווה לאוכל
היכן ששכן הגאסטרו פאב קם לו בר איטלקי קליל ולא מחייב שכל מטרתו הוא שתחייכו ותהנו. המוסיקה משובחת, הברמנים חמודים מהרגיל , פלרטטניים במידה הנכונה ולא מפסיקים למזוג לך אלכוהול ולפנק, המטבח הפתוח מגלה טבחים סמוקי לחיים מהחום זורקים על הפלאנצ'ה מיני מטעמים שמפיצים ריח מטורף, ומספקים כל הערב מלא אוכל במנות קטנות: ארטישוקים צלויים, פלפלים אדומים שזורים בערימה לצד קרעי מוצרלה לבנה כשלג, דגים מטוגנים, פיסות פוקאצ'ה ספוגה בשמן זית, פיצות אדמדמות מנוקדות בגבינה מבעבעתןפפרוני עסיסי, כדורי אורז נימוחים עמוסים בגבינה משובחת שמחממים את הפה, אספרגוסים ירקרקים צלויים ונגיסים, סלייסים דקיקים של נקניקים איטלקיים שאפשר לחסל ככה סתם, ערימה מלאת ריחות של פטריות צלויות עטופות בנייר חום ספוג בטעמים, ערימה שמנונית וטעימה כל כך של אנשובי שנכבשו לאחרונה מעורבבים להם עם פיסות אדומות אש של פלפל ומלא שיני שום, פולנטה טרייה של תירס, קרמית וצהבהבה מכוסה בשבבי פרמז'ן טרי כאילו הייתה עוגת יומולדת ועוד ועוד ועוד ואני מוצאת עצמי מדברת ולועסת, מפטפטפת ונוגסת בתאווה בארטישוק צלוי שריחות שמן הזית אופפות אותו, צוחקת ללא הרף ולוגמת מכוס יין לבן כדי לפנות מקום לפיצה המבעבעת ששולחת אותי לזכרונות מלאי תשוקה באיטליה, שולחת יד ובוצעת, שולחת מזלג וטועמת 
ובמשך שלוש שעות רק נהנית .
אחחח הפיצה הפיצה.. אחח הפולנטה הפולנטה

וזו מהות הצ'יקטי בעיני, הנאה. שלוש שעות של ניתוק המוח מהיומיום ושקיעה טוטאלית בעצמי.
המקום כיפי, המחירים סבירים לחלוטין וההנאה מושלמת מדרינק ונישנוש ועד בילוי של כמה שעות.
חובה לבוא

יהודה הלוי 58 פינת רחוב מזא"ה, תל אביב