BE FOOD- BE GOOD

ביקור לא טבעוני ב-BE FOOD

מעדניה / בית מאכל טבעוני חדש

לא על הממולא לבדו - הויטרינה הצבעונית משהו

 לפני כחצי שנה עברתי דירה לאזור הצפון הישן של תל אביב. השכונה הבורגנית שהתהדרה בעיקר בסניף ארומה ליד בית וואלה, שהפך עם הזמן למעוז ה"לחם ללא גלוטן" שאני עוד יכולה לסבול, התחילה לשעמם אותי. חיפשתי אטרקציות קולינריות, ובעיקר חיפשתי דרך להפסיק ולהזמין אוכל ממקומות מרוחקים בעיר, ולמצוא לי משהו לשעת צהריים שיהיה זול, נגיש ובעיקר אפשר להגיע אליו בכפכפים ולא להמתין 90 דקות לשליח. ואז א' חברתי המופלאה שאוכלת הכל לקחה אותי למקום שנקרא befood, או יותר נכון מעדניה שמתהדרת באוכל טבעוני ואורגני. נשמע מדליק, למרות שהמילה טבעוני ואורגני בצירוף עם "מעדנייה", עושה לי אסוציאציות של בית מרקחת. 

שתינו אוכלות בשר סטנדרטיות ועל כן היה מעניין לבדוק אם המקום יכול לספק גם את חשקיהם של אנשים פשוטי עם כמונו.
אני חובבת מעדניות, ומסוגלת לבלות שעות שלמות בטעימות של מיני גבינות וזיתים ורטבים הום מייד...ובעיקר של כל דבר שומני, עתיד כולסטרול ולא בריא בעליל.

הגירסה להמבורגר - מפתיעה משהו

מנת טייק אווי ממוצעת.. 

מסתבר שגם לבעלי המקום צמד המילים "אורגני טבעוני" כהגדרה למעדנייה, הזכיר קצת את תום סוייר בבית היתומים בתור לחלוקת אוכל, לכן הם החליטו להפוך את התצוגה למגרה במיוחד. לא עוד ריח של בתי טבע ותמציות צמחים אתריות! אלא ריח בישולים של אוכל ביתי, ומאפי לחמים שלא יביישו גם את רולדין...טוב הגזמתי קצת...

 אין מה לומר שהאוכל נראה מגרה, הצבעוניות, הריחות הבשרניות של הקציצות או השמנמנות של הממולאים. עשו לי חשק לא פחות מאיזה פולקע על אורז שמנוני במסעדת פועלים. - הייתכן?!!!

אם כן, בנוסף לאוכל הטבעוני עליו תקראו במדור נפרד, ישנן כמה מנות נטולות גלוטן לקהל המתאים דהיינו: לא לחולי צליאק רגישים מאוד, מכיוון שמשטחי ההפרדה אינם סטריליים, אך בהחלט מתאימים לכאלה בעלי רגישות נמוכה , או לנמנעים מגלוטן מכל מיני סיבות אחרות.

המבורגר בקונפיגורציה טבעונית

חובבי הממולאים (כמוני) יהנו מעגבניות ממולאות ובצלים במילוי אורז להם קוראים במקום "עטופים", מדובר במנה מכובדת ביותר (4 ממולאים בצלחת) ומחירה 48 ₪, או 4 קציצות דשנות., ובואו נאמר, שהיה לי טעים, חמים, הזכיר לי את הממולאים של סבתא, ואפילו נשאר לי קצת בצלחת לארוחת הערב. את העטופים / הקציצות מקבלים על מצע של אורז מלא / אטריות וירקות / קינואה וכד' או ירקות מאודים ובתוספת של אנטי פסטי - בהחלט מנה משביעה.  א' לעומתי לא התלהבה כל כך מהמנה אבל מצאה נחמה מפתיעה בכריך מלחם כוסמין דחוס שהיה עמוס לעייפה בשתיים מאותן קציצות ירק שבעצם הפכו להיות המבורגר בקונפיגורציה טבעונית והצליח להשביע גם את א' הרעבה תמידית! מחר הכריך - 28 שקל. שווה כל שקל!

את הכל שטפנו במיץ ירוק רווי תרד, חסה ומיני עשבים שגם הוא הצליח להפתיע  (אל תקמטו את הפרצוף - באמת שהיה טעים).
ומה עם מתוק?

לרגישים לגלוטן אשר מסוגלים לעכל קמח כוסמין (ויש מעט כאלה, אך הם קיימים) אני ממליצה על מאפין הכוסמין (העטוף בנפרד) אשר נאפה יחד עם ממרח שקדים שמאוד מורגש בטעם. מדובר במאפין בריאות, טעים להפליא...אני מודה שרצתי לקנות עוד. מחירו 12 ₪, שזה לא מאד זול יחסית לגודלו הקטן, אבל בואו נאמר: כשאין אופציות אחרות בנמצא, ובמיוחד לנו, שלא יכולים לרדת על כל קרואסון יבשושי בבית קפה, מדובר באופציה מוצלחת במיוחד..גם אם מעט יותר יקרה. אגב בתפריט שלהם ישנו סימון ברור לגבי המנות ללא הגלוטן, וכמו כן לערך הקלורי.

יש שירות משלוחים- לעצלנים ולמתגוררים רחוק

אבן גבירול 151 תל אביב

0779344770

צ'יקן קאנג פאו!

ביקור טבעוני ב"התרנגול" ביפו

התרנגול. צלם אני לא

יש מקומות שתופסים אותך מיד כשאתה נכנס אליהם. כצפוי ממשפט פתיחה שכזה, התרנגול הוא מקום שכזה. מקום קטן וחמוד עם השלט המבטיח בכניסה "מסעדת שף פועלים", מדפים מלאים בבובות של סוכריות פז, ציורים עצמאיים ויפים על הקירות,כיסאות מסוגים שונים סביב השולחנות וריח של לחם שעכשיו נאפה באוויר. ועוד לא התחלנו לאכול.

תרנגול היא מסעדתם של רועי אברהם, שהספיק לבשל לפני שפתח אותה בעשרות מסעדות ירושלמיות, ונעמה פניכל, צלמת וקונדיטורית שאחראית על עיצוב המקום. אנחנו כאן לכבוד ערב טבעוני שנערך אחת לחודש. בחודש הבא המנות, ברובן, לא יהיו דומות, כך שהביקורת הזו מעט חסרת ערך, פרט לעובדה שהיא בכלל לא . כי מה שהמקום עושה באוכל, הוא יעשה בכל מנה. ומה שהוא עושה זה תענוג מפתיע, בהיעדר מילים טובות יותר.

pez. אני אוהב

וואו ועוד פאו וואו 
התחלנו עם מרק שקדים וסלט ירקות עם גרניטה אבטיח. אני לא ממעריצי האבטיח עם שום דבר ובולגרית נראית לי תמיד כמשהו שמוסיפים בשביל שהשיכורים ירגישו שהם אוכלים ארוחה מלאה, אבל הסלט הזה ניפץ לי כל מה שידעתי על הפרי הקיצי. אני מנסה לחשוב על מילים אבל כל שיוצא לי זה וואו. פאו, וואו ועוד פאו וואו. הסלט הורכב מעגבניה, מלפפון, גרעיני חמניה, חסה וזיתים. בלי בצל, כי רועי כנראה יודע מה ילך עם הברד אבטיח קפוא שהקיף את הסלט והשתלב איתו כל כך טוב. המתיקות הייחודית של האבטיח עם המליחות והמרירות של הדברים מסביב בשילוב הקריספיות של הגרעינים יצרו בדיוק את מה שאני מתאווה לו במסעדה- חגיגה לא מוכרת של טעמים.

סלט ירקות עם גרניטה אבטיח.

כרגיל, קודם אני אוכל ואז נזכר לצלם 

ואז מצלם תמונה הכי לא מגרה שיש. 

והיה מעולה דווקא

מרק השקדים הקר היה לנו מעט שומי מדי, אבל חתיכות הקרוסטיני שצפו בו עם ממרח האפונה עליהם היו המשך מעולה לסלט- טעים ועם נגיעה של משהו לא מוכר. נישנשנו איתו מן הלחם שנאפה קודם וגם ממנו עפנו. רכות מרהיבה, מעט סומק ותו לא. בצד טחינה מצויינת, דווקא בלי תיבולים מפתיעים וסחוג חריף כאש הגיהנום שהורדנו עם בירה קוזל המצויינת.

יאללה, עיקריות בהתלהבות. ריזוטו דלעת, זעפרן ותרד עם חלב קוקוס ופיצוחים היה מעט מר מדי, למרות הדלעת, ויחסית מוכר, אבל הסלק צלוי ממולא קינואה, פטריות ואגוזים לצד מנגולד מוקפץ עם זיתים וקרם סלק היה אותו תענוג מהפתיחה. 
הסלק היה מתוק ומדויק המילוי היה חגיגי, מתפצפץ ומלא טעמים מעניינים והפאו וואו חזר לבקר.

סלק ממולא. יש! זכרתי לצלם

לקינוח הלכנו על צלחת ממתקים טבעוניים. גם כאן חזר העניין של משהו קטן נוסף שמפתיע. למשל, עוגיות בוטנים עם צ'ילי שעולה ככל שהעוגייה נותרת בפה, פאדג' שוקולד מרהיב עם פקאן וצנובר ועוגיית תמרים קשה שהמילוי שלה-גלידת קסיס רכה, מאזן את הקושי ליצירת עוגייה מופלאה. בסיכומו של, ארוחה חגיגה שדיברנו עליה עוד ימים אחר כך. כן, לא רק אני, גם זו שאוכלת בשר לפחות פעם ביום.

בימים רגילים יש פה אוכל עם בשר, אבל כמעט כל הזמן יש משהו מיוחד- הקרנות סרטים עם אוכל שקשור לסרטים, ארוחה פסיכדלית המורכבת מאוכל בצבעים , ובכן, פסיכדליים,ועוד כל מיני ששווה להיות חברים שלהם בפייסבוק כדי לדעת.(חפשו:התרנגול מטבח עם ביצים)

אה, והקטע של פועלים- אף מנה לא עולה יותר מ64 שקלים (הסלק) ורובם נעות סביב ה38 שקלים.הכי לא קורע כיס.

לפני שיצאנו רועי נתן לנו לטעום תפוח ורדית. מין פרי שגדל בחצר של אימו עם מרקם של תפוח וטעם של מי ורדים. טעים לאללה, ובדיק כמו רוב המנות פה- בחיים לא טעמנו דבר כזה.

התרנגול, שארית ישראל 4 יפו 03-7444332

א-ה 08:00 ועד אחרון הלקוחות יום ו' 08:00-17:00   שבת 10:00 ועד אחרון הלקוחות

so ya want an ice cream?

הכול הוא מין אללה, הגלידה מין ג'לה 

ביקור בגלידריית ג'לה

                                          

אין גלידות לא טעימות, אומר לי גיא, השף של גלידת ג'לה שפתחה ממש עכשיו סניף ברמת גן, אחרי הצלחת הסניף שלה ברחובות. 
כשהוא אומר לי את זה אני באמת לא מצליח לחשוב על אחת. אבל יומיים מאוחר יותר אני טועם גלידת טחינה וגלידת חמאת בוטנים באחת מרשתות הגלידה המובילות בארץ והן היו כל כך לא טעימות שבא לי לו לסמס לו מיד "מצאתי!”. זה לא רק הטעם התפל של הגביע שנזרק לפח שמפריע לי,  הגלידה כבדה- שני לקים פנימה ואתה מזיע מעודף שומנים וסוכרים. מה נהיה? איפה כל הכיף?!!

גלידה למיעוטים קולינריים?
אז הנה היתרון הראשון של ג'לה- הגלידה קלילה. החלבית שבה עשויה מחלב, 3% שומן, כולה 120 קלוריות לכדור. כבר טוב. אבל אני באתי לפה כדי לבדוק את ההיצע הטבעוני ותאמינו לי שאנחנו זקוקים לזה.

גלילת תמר. זה פחות או יותר הקינוח שטבעונים נאלצים לחיות איתו.זה לא חייב להיות תמר, אבל משהו עם פירות, לפעמים אפשר גם איזה בוטן. ובעוד אנחנו יכולים יותר ויותר לחוש שלמים עם עצמנו אל מול השיפודים והטוסטים של חברינו אוכלי הבשר, כשזה מגיע לקינוחים מתישהו מתחיל להימאס מטפיוקה או תמרים. באמת.
אפילו בגלידה- סורבה זה הרבה פחות מספק את הצורך במתוק. אנחנו טבעונים, אבל זה לא אומר שאנחנו לא שמנמנים.

זה מה שאמרו טבעונים ברחובות לגלי וגיא, הבעלים של ג'לה. אז הם הקשיבו והכינו גלידה מחלב סויה. אבל לא זו הבשורה, לפחות מבחינתי. הבשורה היא שגם הסורבה שלהם תענוג. הסיבה? גיא, הוא השף של הגלידות, שם קילו פרי בכל גלידה שהוא מכין. ואז , למרות שהבסיס הוא מים, הסורבה דומה יותר לקרם פרי עשיר, מאשר למים הממותקים שהורגלנו אליהם. קחו לק מהבננה תמר ונראה אם תדעו שאין בו טיפת מוצר חלבי.

מתי לאחרונה המצאתם טעם חדש?

אחד הדברים הכי מגניבים בעיני  זה שאפשר לבקש מגיא להכין גלידה בכל טעם שעולה לי בראש!! ובאותו מחיר כמו קילו גלידה רגילה.
אוהבים מלוח - רוצו על קרמל מלוח ובננות. אוהבים תאילנדי: איך אתם עם ליים, קוקוס ובזיליקום? בדיאטה - סבבה נוריד קלוריות.
  זה גאוני! פתאום אפשר להזמין דברים שרק דמיינת מה יהיה הטעם שלהם.
שימו לב שזה לוקח מינימום יומיים וזה בא במינימום קילו. אז תחשבו טוב ותזמינו א החברה או תביאו כף והרבה סבלנות.

סורבה מנדרינה נותן תחושה של חורף למרות ש-30 מעלות בחוץ. מה שכן, הסורבה בסופו של דבר גם מרגיש קצת כבד. מי שרגיל לסורבה המימי יותר, עלול להתגעגע לתחושת הקרטיב שמלווה לו. אבל מי שיצליח לצאת מגבולות המוכר, יגלה שקשה לחזור לגלידה ישנה ,כבדה או מימית, אחרי ג'לה.

לגבי גלידת הסויה- מצוינת. אין מה לומר, זו יוצאת ביקורת די שבלונית, אבל כשמשהו טוב, מה תעשה? תתעקש למצוא מה לא טוב, או תשבח? ואל מי אני מדבר בכלל עכשיו? הלו.. יש שם מישהו..

בקיצור, גלידת סויה בטעם וניל עם דובדבני אמרנה מצוינת, האגוזים היו קצת פחות לטעמי, בגלל הטעם לוואי האגוזי (יש, מצאתי משהו רע! אני מבקר אובייקטיבי!). יש גם גביעי גלידה ללא גלוטן לצליאקים. 

את כל הרכיבים גיא מביא מאיטליה. מחית של שוקולד איטלקי יוצרת סורבה שוקולד מריר כמו מעדנים של פעם.פירות שיש בארץ, הוא מביא מפה. אז המלון כן מפה, אבל האשכולית אדומה לא. לא שזה משנה, באמת שניהם מדויקים, מלאים ניחוחות.

אה, ועוד קטע משמעותי, לא משנה מה תיקחו סויה, סורבה, חלב, המחיר אותו מחיר- 14 שקלים לכדור. כמו כל מקום אחר. שקל פחות מהמקום הנורא עם הגלידה טחינה.והמקום גם כשר. גלי וגיא רוצים לנוח בשבת, אז יצא שהמקום כשר. עכשיו אפילו ג'ה מרוצה מג'לה.

הרואה 45 פינת בן גוריון 108 ר"ג, 0747042800

https://www.facebook.com/gelaicecream?fref=ts

התרנגול שלי הוא כחול וטבעוני

ערב טבעוני בתרנגול הכחול
אסי גל

המרפסת של התרנגול הכחול. בערב הטבעוני הייתה מלאה.

הביקורת הזאת הולכת להיות קצרה יחסית כי אין ממש סיבה שאעבור על המנות שאכלתי בתרנגול הכחול בערב הטבעוני שהתרחש ב20.5. זאת משום שבערב הקרוב שיהיה ב18.6 לא בטוח שיהיו אותן מנות.  

טוב נו, אולי כמה, אבל שאול בן אדרת, השף, לא סגור על זה. הרעיון של טבעוני די חדש לו והוא נהנה לשחק עם דברים. מה שאני יכול לומר זה שהוא משחק ממש טוב. לא תמיד, יש כמה נפילות, אבל בכללי אכלנו כמה יצירות מעניינות ביותר.

לפני שהגענו יש להודות שחששתי. קימל, מסעדתו הראשונה של בן אדרת, לא ממש ידידותית לצמחונים, והמנות שאכלתי שם כצימחוני היו לא מממש מרגשות. בת זוגי, לעומת זאת, לא חששה כלל היות שבעיניה אוכלות הבשר, קימל היא עלא-כיפק.

טבעוני לעם

התרנגול הכחול היא מסעדה ענקית השוכנת במרומי מגדל ג'י באיזור המעושרים. למרות זאת, בערב שהיינו היו אנשים מכל מגוון הרמות הכלכליות. ערב טבעוני של שף הוא משהו שבהחלט מושך אנשים. לפי בן אדרת בכלל לא כולם טבעונים, פשוט יש הרבה אנשים שמחפשים בריאות. אם כי, לא בטוח שכל מה שבן אדרת מגיש, על אף היותו טבעוני, הוא בריא. למשל הלזניה חצילים,בצלים, חצילים וכרישה שהייתה טעימה לאללה אבל מעט שמנונית מה שעשה אותה קצת כבדה. פטוצ'יני ברוטב ירקות היה שמנוני אף הוא ופה כבר השמנוניות כבר פגעה בטעם. לעומת זאת ריזוטו פטריות על בסיס חלב קוקוס התגלה כמנה קלילה ומצוינת למרות הויתור על החמאה והגבינות שמעשירות את המנה ואולי בגלל זה המנה הפכה להיות קלילה. מנה נפלאה אחרת הייתה ניוקי סולת ואגוזים במרק סלק חמוץ. המרק צומצם לכדי רוטב והשתלב מעולה עם הניוקי לאחת המנות המקוריות והטעימות שהחך הטבעוני שלי טעם. בצל ממולא באורז היה מתקתק וטעים וגם תוספת צד של אורז בר הייתה עשויה לעילא. קציצות כרישה ותרד לעומת זאת, היו בסדר, לא יותר.

מנה טבעונית בתרנגול הכחול. יש גם דברים שנראים הרבה פחות טבעוניים ובכל זאת טבעוניים לגמרי. צילום:דניאל לילה

לקינוח סיימנו עם טפיוקה טעימה ועשירה בפירות. הבשרנית, שכל הזמן, (כמו בנות רבות משום מה), טוענת שהיא חתול, בהחלט גירגרה מהנאה. ולא דבר קל הוא לבחורה שאוכלת בשר כפעמיים ביום, וגם זה רק כי בייקון לארוחת בוקר אינו מצוי במחוזותינו.

כל המנות עולות בין 30-75 שקלים והכי מומלץ לקחת כמה ולחלוק.  הערב הבא, כאמור, יתרחש ב18 לחודש ואני ממש ממליץ ללכת ולנסות אותו.חובה עליי, מבחינה מוסרית, לציין שבן אדרת אירח אותנו ולכן טעמנו כל כך הרבה דברים, יותר מכפי שכתבתי כאן. אבל תצטרכו להאמין לי שהמילים הטובות נכתבות כי מגיע, לא כי בן אדרת אחלה בנאדם. והוא באמת אחלה בנאדם שמכין אחלה אוכל טבעוני. 

נ.ב בכלל לא חובה עליי לדווח שהייתי אורח. סתם השתלב לי טוב בכתבה.

ימים יפים

רשת האספרסו בר מרימה תפריט טבעוני!

מאת: אסי גל

תכירו - זה קארל לואיס. גבר אחר שהיה טבעוני לפני שזה היה מגניב.

זוהי תקופת הזוהר של הטבעונים! כן כן, אלו ימים טובים לטבעונים ולטבעונים ברוחם. עוד ועוד אנשים הופכים לטבעונים גם בלי לראות את גארי יורופסקי בסנדלי טבע ,ובמקביל עוד ועוד מקומות מכניסים מנות טבעוניות לתפריט שלהם. אולי בשלב מסויים זה ייעצר, ויתברר שזה אכן היה טרנד, אבל לאלו מאיתנו שהיו תמיד בכיוון ותמיד נאלצו לשבת על פסטה ברוטב עגבניות גם במסעדות שף הכי נחשבות, זו תקופת זוהר. לא עוד נשב מאחורה במקום של האוטובוס. מהיום אנו יושבים באמצע, איפה שאין ריח לא נעים. הנה, אפילו יש גבר שכותב על טבעונות, והוא אפילו לא לובש סנדלים מכוערים.

רשת האספרסו בר מרימה תפריט טבעוני!

לפני כחודש גם רשת האספרסו בר החליטה לשלב אותנו בחבריה ויצאה בתפריט טבעוני. בניגוד למקומות רבים שמוציאים תפריט טבעוני שפשוט דוגם את המנות שלא כללו בשר עוד מלפני כן וכך אנו מקבלים תפריט שהמנה הטבעונית המרגשת ביותר בו היא סלט, באספרסו בר הכניסו מנות שמהוות מנה עיקרית ללא עוררין- מנות עם סייטן, גבינות סויה, וארוחות בוקר מפריטטת חומוס ושקשוקה טופו. והכל בתפריט שכולו טבעוני, לא אחד מאלו שצריך לחפש את הסימון V ליד מנה כדי לדעת אם היא טבעונית. והכי חשוב- טעים, משביע, כל מה שנדרש מארוחה בבית קפה.את התפריט הרכיב שף הרשת יחד עם הנטורופטית דפנה ריכטר מה שאומר שהוא אשכרה מלא במה שצריך בארוחה.

תבשיל חיטה וחמוציות- צילום כפיר חרבי. תזונה: דפנה ריכטר. 
מהשב"כ: אבי דיכטר

אני יושב עם ידידה אוכלת כל לארוחת צהריים בסניף דיזנגוף פינת בו גוריון. בסיכומם של חיים, אני חושב שכמעט כולנו נגלה שאכלנו יותר ארוחות בבתי קפה מאשר במסעדה. האוירה הלא מחייבת ומגוון המנות הופכים את בית הקפה למקום מפגש יעיל גם כשרוצים לאכול. אנחנו יושבים בחוץ א-לה פריז ומולנו אוטובוסים רבים א-לה תחנה מרכזית רמלה. פינה חמודה, באסה עם כמות האוטובוסים מול הפנים. הציליה עושה צל נדרש יש רוח נעימה,ברקע ג'אז גרובי ופתאום רעיון הקיץ לא נראה כמו הדבר הכי גיהנומי בעולם.מזמינים.למנה ראשונה הולכים על קרפצ'יו סלק המוגש עם פרוסות אגס ותפוח,אגוזי מלך וחמוציות (24 שקלים). סוף סוף משהו חדש למנה המוכרת של סלק שבדרך כלל מקסימום מתחבר עם איזו גבינה ובכך הורס לטבעונים את התענוג. פה התפוח והאגס נותנים חמוציות וקראנצ'ינס שמשתלבים יופי עם המתיקות של הסלק,הפרוס ומוחמץ במידה מצויינת, רק מעט מומלח מדי. אני עושה לאפות של סלק ותפוחים. לא מאוד גברי בסך הכל, אבל מרענן בהחלט.

לעיקריות הבשרנית לוקחת פסטה ברוטב אלי אוליו עם זיתים שחורים ועגבניות שרי (42 שקלים) כל הסייטן מפחיד אותה ולכן היא מוותרת על פסטה ברוטב ראגו עם סייטן וירקות שורש (48 שקלים). הפסטה שלקחה טעימה ויעילה. העגבניות מתוקות ואפלו הזיתים מתוקים מדי. הכל לא מוצף מדי בשמן ובסך הכל מנה טעימה ונעימה. המנה שלי- מוסקה מחציל, תפוחי אדמה סייטן ומצרלה סויה(52 שקלים) כבר ממש מרגשת. זה תמיד תענוג להגיע למקום ולאכול מנה מעניינת וזאת לגמרי נכנסת לקטגוריה. הכל עשוי בדיוק רב, הטעמים משתלבים מצויין , הסויה נותנת מותכות גבינתית ואפילו הבשרנית לוקחת ביסים ומהללת. אחלה, אחלה מנה.

מוסקה טבעונית.(צילום:כפיר חרבי) סוף סוף לא פסטה

לקינוח אנחנו הולכים על בצק פילו עם תפוחי עץ ושקדים. שום חמאה, שום שמנת. רק פילו,תפוחים ושקדים וזה מצויין. אולי, ויסלחו לי שמני הפטיסרי, יותר טוב כקינוח מעוגת תפוחים. הרבה פחות כבד ועדיין טעים טעים. ובערך בעשרה שקלים זול יותר מכל עוגה. רק 25 שקלים.

מעבירים שעתיים, מדברים על כל מיני דברים כפי שגברים עושים רק כשהם פוגשים נשים, נשיקה על הלחי וביי. הבטן מלאה ולא כבדה,אפשר להמשיך את היום. אני מסתכל על מה שכתבתי ורואה שימוש ניכר במילים מרגשת ונעימה. לעזאזל. אני צריך לחטוב עצים או משהו. לא שאיכפת לי. עוד עשר שנים יהיה גם נשיא טבעוני, ואז כבר אף אחד לא יוכל להגיד לנו כלום.

אינג'רה זה למתחילים

מאחורה בקטן - יצחק

מסעדת טנאת - האתיופית הטבעונית הראשונה 

ממש לא מה שחשבתם על אוכל אתיופי

ידידה טבעונית קפצה לבקר. אחרי שעה בא הרעב. 
לא איזור מרובה מסעדות האיזור שאני גר בו- נוה שאנן. יש את התענוגות, שהם באמת תענוגות, שום ציניות, שבתחנה המרכזית, אבל הידידה, מלבד היותה טבעונית, היא גם בחורה ובכל זאת היה ערב, זמן שנשים לא אוהבות להסתובב באיזור ההוא, גם אם  מסתובב איתן בחור חסון, או אני.  

אז הצעתי שנקפוץ לטנאת, המסעדה שנמצאת שני מטר בצעידה קלה ממני. איך את עם אוכל אתיופי? שאלתי. היא נרתעה (כמו רבים לפניה). אנשים חוששים מאוכל אתיופי,  מהטעם החמוץ עד מאוד של האינג'רה שטעמו פעם בכניסה חד פעמית למסעדה אתיופית פחות טובה בעיר או באיזה ביקור אצל קרוב אתיופי. אבל ליצחק מטנאת יש הרבה יותר מאינג'רה, שגם היא טעימה. 

הגברת בלית ברירה, וכי היא הרפתקנית, הסכימה ואנחנו צעדנו לכיוון המקום. 

לחם דחוס, מטוגן קלות וספוג בחמאה עם תיבול של שום וג'ינג'ר...

כן כן...למטבח האתיופי יש מה להציע, תתפלאו.

 קיטה פתפת. אום נום נום.

מאת הטבעוני

המסעדה עצמה קטנה וחמודה וטבעונית, שזה יתרון גדול לטבעונים- שום חשש שאיזו פיסת בשר תמצא עצמה לתבשיל הירקות שלי. ארז הבעלים, עצמו טבעוני ואתיופי, כך שלבשל טבעוני טבוע לו בדם. התפריט כתוב בגיר על הלוח והוא כולל כמה מטעמים שמבהירים שלמטבח האתיופי יש מה להציע.

הנה למשל קיטה פְתפְת- לחם מקמח טף, סוג של דגן אפריקאי שמהווה מרכיב בסיסי במטבח האתיופי, או מקמח רגיל, לפי בחירת הלקוח. אנחנו הלכנו על טף. באתיופיה התנהג כאתיופני. הלחם נעשה במקום מבלילה של קמח ומים, ללא תפיחה ולכן הוא דחוס מאוד. על מחבת לוהטת יצחק מטגן את הלחם כמה דקות מכל צד, חותך אותו לקוביות ומעל שופך חמאה טבעונית מחמניות בתיבול ג'ינג'ר ושום. לכל התענוג הזה הוא מוסיף רוטב של עגבניות שבושלו עם בצל.  
אם תרשו לי לצטט רגע גיבור משחק טלפון מפורסם- "אום נום נום"... וואו כה טעים. החמאה נותנת ללחם הכבד עסיסיות, העגבניות רטיבות וטעמי המתוק משתלבים עם חריפות ופיקנטיות. אום נום נום.
25 שקלים לאחת המנות הטעימות בעיר.

ב25 שקלים יש גם פול אתיופי מתובל עם ברברה- תערובת תבלינים אתיופית שמכינה אמא של יצחק וכוללת הל, פלפל שחור, ציפורן ועוד כל טוב ריחני. הפול עצמו מקולף כך שגם אין אחריו את הבעיה שנובעת מאכילת פול בדרך כלל. זו ששולחת בעלים לישון בסלון, אם בגללם ואם בגלל האישה שלא רוצה שידעו שהיא אדם נורמטיבי המפליץ ככל אדם.

אבל מנת הדגל היא כמובן האינג'רה , שפה נקראת אינג'רה ביינתו .למי שלא מכיר בכלל, אינג'רה זה כמו לחוח, למשל, רק חמוץ יותר. פה היא חמוצה פחות מהמוכרות, למקרה שטעמתם כאלו בעבר. איציק משאיר את הבלילה פחות זמן לתסוס וכך האינג'רה עדיין חמוצה אך קלה יותר לחך. התבשילים המגיעים איתה הם עדשים, ירקות, שירו (סוג של חומוס אתיופי) עלי סלק וסלט חי. כל התבשילים מוגשים על האינג'רה ופשוט בוצעים, מגלגלים ואוכלים. בניגוד למוכר ממסעדות אתיופיות אחרות, פה לא לכל התבשילים יש אותו טעם. הירקות עדינים יותר, השירו מתובל באתיופית וכך גם העדשים והסלט טעים כסלט. את הכל יצחק מכין במקום אז לא כל יום הוא אותו דבר. אני אישית מעדיף את הימים שיוצא לו מעט חריף יותר , אבל אם יוצא לו אשכנזי לטעמכם, זרקו מילה והוא יחריף.

אינג'רה ביינתו. מותאמת לחך המקומי

חוץ מזה יש גם אינג'רה אינגודיי טיבס עם תבשיל פטריות חורש, עגבניות, בצל ופטרוזיליה. מסתבר שבאתיופיה פטריות לא נחשבות יוקריות כמו פה. ובכל זאת, עד טנאת לא נתקלתי בהן בארוחות אתיופיות. יצחק מכין התבשיל במקום ונראה ששאר הלקוחות רוו ממנו נחת, אבל אני כבר הייתי חנוק. אינג'רה אחת, באופן מפתיע לעיניי הגדולות שקיוו שאפשר לקבל עוד אינג'רה אם מבקשים, משביעה לחלוטין.ואפשר, אגב.

את העסק שטפנו עם מיץ סלק, תפוח וגזר (15 שקלים). אני הייתי סקפטי לגבי הסלק אבל איציק שיכנע ביכולות הבריאות שלו, כמו שהוא משכנע לגבי הבריאות של כל מה שיש לו, שזה נחמד, אבל לא הבריאות היא שהדאיגה אותי, סקפטי שכמוני, שלוק ראשון ונתפסתי. יצחק מוסיף ג'ינג'ר ועניינים כך שהטעם מצוין, מרענן ומספק אנרגיה מהותית. חוץ מזה חלקנו גם בירה אתיופית, באותו ערב זו הייתה "בדלה". בירה כבדה ומתוקה מעט. טעימה, אבל לא בדיוק הדבר לשתות בקיץ חם.

הידידה יצאה מרוצה למכביר, ואני הודעתי ליצחק שאת הכתבה הראשונה שלי בשמנמנים אקדיש לו. והנה.

לא אוכלים כבשים, אבל עושים להן כבוד

טנאת, צ'לנוב 27 תל אביב 054-7499538

שעות פעילות: 
א'-ה': 10:00-24:00 ו': 10:00- שעה לפני כניסת השבת מוצ"ש: שעה אחרי צאת השבת-24:00