11 מרץ 2013

יקב קונספט. יש דבר כזה?

חנות קונספט, מתחם קונספט, מטבח קונספט.... על כל אלה כבר שמענו. אבל יקב קונספט? יש דבר כזה? מסתבר שיש. במדבר. כבר חצי שנה בערך מפמפמים לי על יקב חדש וצעיר שעושה דברים קצת אחרת. המיתוג הרשים, הסיפורים עניינו. זו היתה רק שאלה של זמן עד שאטעם את מגוון היינות שלהם ואתרשם בעצמי. לא אכחיש, עזר לי שתותח המכירות שלהם חבר ותיק. וכך נקלעתי לערב יינן, בדירה נעימה אי שם בתל אביב.

ערב היינן הועבר לנו בנועם על ידי יינן היקב, יעקב אוריה. איש מיוחד הוא יעקב אוריה. מאבקו של אוריה בממסד הכשרות והרבנות מוכר לכל חובב יין והעובדה כי היותו אדם דתי, חובש כיפה רק מעוררת הערצה לאיש עוד יותר על תעוזתו. ניכר בו ביעקב שהוא יינן עם הרבה ידע. יש לו ראייה מאד מיוחדת והבחירות הלא שגרתיות שלו בזנים וממסכים הותירה בי רושם שמדובר באדם לא שגרתי שלא רוצה להוציא תחת ידיו more of the same. יש כמה זנים שהם שכיחים בתעשיית היין המקומית. רוב היקבים מייצרים אותם ברמות שונות של איכות. לכולם שמור מקום של כבוד, אולם אלה שבוחרים לעשות קצת אחרת הם המרתקים באמת.


יקב מדבר אינו לגמרי חדש. היקב קם על חורבותיו של יקב אסיף, אשר נודע ביינות הלבנים המצוינים שלו (גם אותם כבר יצא לי לטעום בעבר בהדרכת יעקב). אז מה השתנה, אתם שואלים... הקונספט! ביקב מדבר מייצרים יינות מענבים שרובם גדלו במדבר. יינות מדבריים. אזור המדבר, כך מבטיח לנו יעקב בראשית דבריו, מיטיב מאד עם גידול זני ענבים לבנים. אזור רמת הנגב  הגבוה, 800 מ’ מעל לפני הים, הוא הטוב מכולם. השילוב בין האקלים המדברי, הפרשי הטמפרטורות בין היום והלילה, הקיץ והחורף, קרינה מעל והחזר קרינה מהקרקע, מיטיבים עם הענבים, ויוצרים טרואר ייחודי.

יין לבן הוא המומחיות המיוחדת ליקב מדבר, אבל אל תטעו, גם האדומים נהדרים. אחת המשימות של יקב מדבר היא להחזיר ליין הלבן את כבודו שאבד כאן. או כפי שהם אומרים "להוציא את שתייני היין הלבן מהארון". היין הלבן קיבל בישראל מן תדמית של יין לא רציני וכל מי שרוצה להעמיד פני מבין שותה יין אדום. התפיסה הזו כמובן שאין לה כל אחיזה במציאות שכן יינות לבנים כבודם במקומם ובמדינה חמה כמו שלנו אסור שמקומם ייפקד.


ונחזור לטעימה... יינות לבנים מעניינים טעמנו לנו באותו ערב. נציין שיעקב אינו אוהב עץ ביינות הלבנים שלו. איזה מזל. גם אני לא. וכך השרדונה המקסים ונטול החבית, עשיר בטעמים של תפוח ואגס, עם גוף בינוני וסיומת נפלאה. הויונייה עשיר בארומות טרופיות של נקטרינה, מנגו וגם אגס. הטעם הרמוני עם הארומה והסיומת שלו ארוכה, ארוכה...  ואיך אפשר שלא להזכיר את השנין בלאן. זהו זן שאהוב עלי במיוחד. אחד מהזנים האציליים של עמק הלואר שמסתבר כי הנגב עושה לו רק טוב. יעקב עושה ממנו יין נפלא. ארומות של הדרים, תפוח ואפרסק לבן. גם לו סיומת ארוכה. מבטיחים לנו ביקב מדבר כי בתנאי אחסון נאותים היין יתיישן וישתבח עוד 5 שנים.

יין לבן ישראלי מתיישן. מישהו שמע על דבר כזה? אני חייבת לומר שזו לי פעם ראשונה שאני נתקלת בתפיסה כזו לגבי יינות לבנים ישראליים. הרוב המכריע של היינות הלבנים הישראליים הם צעירים, יוצאים לשוק חודשים בודדים לאחר שסיימו תהליך ואוזלים מהמדפים תוך שנה מקסימום (בהנחה שהיין מוצלח, כמובן). כאן מיישנים יין לבן. אתם חייבים להודות שזה קטע. וזה המקום להזכיר את הלבן שאהבתי מכולם בטעימה הזו. סמיון-סוביניון בלאן 2010. זהו בלנד בורדולזי קלאסי. 70% סמיון יש בבלנד הזה, זן בורדולזי אצילי שכמעט ואינו מוכר בארץ. זן אציל שיש לו כושר התיישנות והשתבחות נהדרים. הוא מביא לבלנד הזה את הרכות שלו. הסוביניון בלאן תורם חדות וארומה.  שלא כמו ברוב הבלנדים, שנוצרים לאחר שכל זן תסס לו בנפרד, ביין זה תססו שני הזנים יחד. זהו תהליך שבו יש ליינן הכי פחות שליטה, כך הוסבר לנו, אולם כשזה מצליח, מרוויחים נטו מורכבות של היין בתוצאה הסופית. אני יכולה להעיד שאכן כך. 20% מהבלנד תסס לו בתוך חביות במשך 6 חודשים. חשוב לי לציין שהחבית כמעט ואינה מורגשת אלא כתבלין עדין ברקע... כבר אמרתי לכם שאני לא אוהבת חבית בלבן שלי? במקרה של היין הזה, אהבתי מאד. מבטיחים לנו שיש לו פוטנציאל יישון נפלא, דבר אחד בטוח, אני ודאי לא אזכה לבחון טענה זו, משום שאין סיכוי שאני מחזיקה אצלי במקרר בקבוק כזה במשך 5 שנים ולא נשברת קודם ושותה אותו.

האדומים של מדבר מיוחדים אף הם וראויים לפוסט משלהם. הם עוד יקבלו במה.כאן.

וכך לפני סיום, אספר כאן על היהלום שבטעימה. היין הכתום של מדבר - Orange 44 - הוא ללא ספק יין בסגנון חדש לחלוטין ושונה מכל מה שטעמתי עד היום. מהו יין כתום, אתם שואלים? ובכן, לא, זה לא רוזה (שאותו מפיקים מזנים אדומים), כי אם יין המופק מזנים לבנים שנותרו לתסוס בקליפתם ממש כמו זנים אדומים ובטמפרטורה חמה יחסית. שנין בלאן, שרדונה וויונייה שהתערבבו להם יחד לבלנד מרתק. זהו ללא ספק אחד היינות המורכבים והמעניינים שיצא לי לטעום בזמן האחרון. יעקב מבטיח כי אם נניח לו להתיישן עוד, מורכבותו תתפתח אף יותר. היין התיישן 8 חודשים בחבית וצופים לו יכולת התיישנות של 4 שנים. ליין ארומות של תבלינים, ליים ותפוח. אני הרחתי בו גם קצת חמאה. הטעמים ממש מתחלפים בפה כשהיין מתגלגל בו. פשוט אמנות.

לבן גוריון היה חזון - הפרחת הנגב. סביר להניח שראה בעיני רוחו שדות, מטעים, חממות. יקב קונספט - לא בטוח... אבל אם הזקן צופה ביקב מדבר מלמעלה, אין לי ספק שהוא מחייך.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה