נפלאותיה של גלגולי מסעדה

נפלאותיה של גלגולי מסעדה

אסנת גואטה

מדהימות אותי נפלאותיה של גלגולי מסעדה. יום אחד היא מסעדת פועלים חבושת מטפחת של קציצות ואורז, למחרת היא כבר חובשת כובע מגונדר ומבט יהיר כאומרת "אני יודעת מה אני שווה ותשלמו בהתאם כדי להנות ממני ולקציצות ואורז יקראו מעתה כדורי בשר שנטחנו זה עתה על מצע גרגירי אורז בסמטי ריחני ועשבי תיבול" ולפעמים היא נטולת כובע עם מבט בגובה העיניים ואולי מעט מושפל שמבין שתכלס כל מה שהיא רוצה זה שיאהבו אותה בלי פוזה.

הבנתם אותי בכלל. או שסתם התברברתי לי פה בפילוסופיית מעליות?

בעיר הזו אין חוקים. גם מסעדה שמנסה להיות גורמה יכולה למצוא את עצמה מגישה מנות ב- 30 שקלים עם סלט ירקות ליד. כששף מגיע למקום הוא מלא בעצמו ובחלומות ולא משנה כרגע מה ההוצאות של הבעלים או האם הסביבה בכלל מתאימה. הוא חייב לנסות  ואני יכולה להבין אותו. אבל לכן רואים לא פעם ופעמיים מסעדות שנפתחו עם הרבה רעש וצלצולים מורידות את הראש ופשוט נהיות עוד מסעדה שמנסה לשרוד ולפעמים יש תקווה.

וכזו היא עזיזה.

עזיזה יא עזיזה

את עזיזה, מסעדה בכרם התימנים פגשתי לראשונה כחודש לאחר שנפתחה בהרבה צלצולים והצהרות על אחד המטבחים הטובים בעיר . בצהריים היא תפקדה כמסעדת פועלים שכונתית ובערב מסעדת גורמה עם לוק של פועלים. זה היה מעט הזוי ובעיני זה לא עובד. למסעדה אין זהות אחידה ולא קהל שיודע למה הוא בא אלא 2 מטבחים שנאבקים אחד בשני אם על איכות חומרי הגלם ואם על השירות.

ואכן ככה הייתה חווית האוכל. יקרה כאילו זו מסעדת שף עם שירות מזעזע כאילו זו מסעדת שירות עצמי.

והנה עכשיו, אותה גברת שינתה אדרת, הורידה ראשה והחליטה לדבר אלינו בגובה העיניים. עדיין יש הצהרות על מטבח ביתי בצהרים ומטבח מהודק יותר בערב אבל ממותן. הכל במינון.

הגענו לעזיזה בגלגול השני וגילינו תענוג קליל , כיפי עם נפילות מעטות. 

מתברר שהחמשת העיגולים מימין הם צ'יפסים תמניים.. טוב לדעת שזה צ'יפס בכלל

פוקאצה פריכה ספוגת שמן זית טעימה ופשוטה, תבשיל עדשים שחורים על אורז בר, שמשחק קצת עם מרקמים ורעננות, ביצת עין על פירה חמאתי ומפולפל שמצורף אליה סלט ירקות מיותר שדי מוריד את המנה, המבורגר שהפתיע עם סלסת עגבניות ביתית חריפה לצד 4-5 צ'יפסים (תימניים? למה?) מאכזבים שמעיבים על המנה כולה בעיני, נתח קצבים על פולנטה חביבה ואת הכל מחליקים קלות עם קנקן סנגריה  ב- 59 שקל ומנות בממוצע של 50 שקל. כמו שאמרנו  - לדבר בגובה העיניים. אם בעזיזה הקודמת כוס יין עלתה לנו 50 שקלים פה זה שונה קצת.

 לסיכום: עזיזה המחודשת היא מותק של מקום, מאד נעים, בעיקר כשהוא מלא אבל בכללי הרבה פחות מנוכר ממה שהיה. האוכל סביר במחיריו וטעים. אני לא באה בציפיות גבוהות אבל בהחלט יש שם נסיונות לספק כמה מנות מאתגרות ומעניינות.

מל"ן 4 פינת הכובשים. כרם התימנים 

http://www.rol.co.il/sites/aziza/menu.html